מזמור ע"ה על שני חלקיו עוסק במשפט ובהודאה אך עם לא מעט הבדלים בין שני החלקים. מה פשר ההבדלים?

Did Moshe really question whether God’s capabilities are unlimited, and whether just as He brought the people manna from the heavens each day, He could also provide meat?

            Seforno offers an insightful approach to explain Moshe’s question and God’s response. 

Did Aharon feel slighted over not joining the nesi'im (tribal leaders) in their special voluntary offering, after having just spent seven days as the "center of attention" in the Mishkan during the seven days of milu'im offerings?

 Rav Amital suggests that perhaps God intended to teach Aharon that even in fulfilling commands one can and should experience enthusiasm and pride.  

We are all responsible for every other member of the nation, regardless of class or social stature.  

  The final section of Parashat Beha’alotekha tells the story of Miriam and Aharon’s disparaging remarks about their younger brother, Moshe.  Miriam (who apparently initiated the conversation) was stricken by the tzara’at skin infection as punishment for her inappropriate speech about Moshe.

   The haftara for Shavuot is taken from the beginning of Sefer Yechezkel, where the prophet describes the ma'aseh merkava, the vision of God's "chariot" taking leave of the Beit Ha-mikdash.  It is customary to conclude this reading with a verse from the third chapter of Sefer Yechezkel (verse 12), a verse that we recite each day as part of the U'va Le'tziyon prayer: "Va-tisa'eni ru'ach va-eshma acharai kol ra'ash gadol: Barukh Kevod Hashem mi-mekomo!" ("A wind [or 'spirit'] lifted me, and I heard behind me a great roaring sound: 'Blessed is the

"הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד" (תהילים ע"ז, ח)

"הלעולמים", זה דבר שאי אפשר מצד הרצון האלהי, שאחר שכבר רצה בנו פעם אחד איך ישתנה מרוצה ללא רוצה, וה' לא ישתנה? 

ובהכרח שרצונו עוד קיים כמו בתחלה, רק שהיה תנאי ברצונו שרצה בנו כל עוד שניטיב מעשינו, ואם כן אם נשוב ללכת בדרך טובים רצונו עומד עלינו לטוב כמו בתחלה בלי שינוי

המשורר חוזר על הפזמון "האר פניך ונושעה" שלוש פעמים במזמור. מהי הארת פנים ומה הקשר בינה ובין ראש השנה?

מזמור ע"ט ברור מבחינת המושגים הנזכרים בו, אך הוא סתום מבחינת הרקע שלו. אמנם הוא עוסק בחורבן אך לא ברור באיזה חורבן מדובר. מסורת חז"ל שופכת אור על הרקע של המזמור.

Perhaps the desirability of nezirut depends on one's motivation. If our souls thirst for G-d and the material inducements of this world are of no interest to us, then becoming a nazir can bring us to the pinnacle of holiness. However, if we decide that it is only by actively rejecting the pleasures of this world that one can seek G-d, then we are making a big mistake.