"כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ" (תהילים ק"נ, ו)

"כל הנשמה" - אמר רבי יהודה בעבור היות המנגן אומר נעימות על הכינור וישתנו הנעימות כפי אריכות הרוח וקוצר הקול או גבהותו או שפלותו או מהירותו על כן חתם "כל הנשמה תהלל יה". ורבי שלמה הספרדי אמר כי זה רמז לנשמה העליונה שהיא בשמים. 

ראה ספר תהלות תם ונשלם, ואברהם בנו מאיר כללם, ולא תמו תהלות אל לעולם, ומי הוא זה אשר החל וכלם.

"וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ" (תהילים קמ"ח, יד)

דברים רבה (ליברמן) פרשת ניצבים 

"כי קרוב אליך הדבר" (דברים ל', יד) - 

אמר ר' שמואל בר נחמני: למה הדבר דומה? לבת מלכים שלא היה אדם מכירה, והיה למלך אהוב אחד, והיה נכנס אצלו בכל שעה, והיתה בתו של מלך עומדת לפניו. אמר לו המלך: ראה היאך אני מחבב אותך, שאין אדם מכיר את בתי, ועומדת לפניך.

"הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם" (תהילים קמ"ז, ג)

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת צו פרשה ז ד"ה [ב] זבחי אלהים 

"זבחי אלהים רוח נשברה" (תהילים נ"א, יט) -  אמר ר' אבא בר יודן: כל מה שפסל בבהמה הכשיר באדם. מה פסל בבהמה? עורת או שבור (ויקרא כ"ב, כב), הכשיר באדם לב נשבר ונדכה, "[לב נשבר ונדכה] אלהים לא תבזה" (שם).

"טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" (תהילים קמ"ה, ט)

ספרי במדבר פרשת פינחס פיסקא קלג ד"ה (קלג) ותקרבנה 

למזמור קמ"ה הנאמר בתפילה צורפו למעשה מספר פסוקים לפני ואחרי. 'ערוך השולחן' דן בפשרם של פסוקים אלו ובסיבת הוספתם.

As mentioned yesterday, the Torah in Parashat Naso devotes a section to the laws of a nazir – a man or woman who vows to abide by the nazirite code, which requires abstaining from wine, refraining from haircutting, and avoiding contact with human corpses.

Parashat Naso explains that a nazir is bound by three restrictions. He may not drink wine, come in contact with a dead body (including relatives), or cut his hair.

Since the Torah is the word of God, we believe that no part of it is superfluous. Therefore, when a halachic issue reappears in the Torah, after it has already been taught, our Rabbis took pains to discover why it required repetition. Such is the case, in this weeks Parasha, with a group of verses that deal with the law concerning a thief that when caught swore falsely. When he finally chooses to repent, and admits his sin, he must bring a sacrifice to atone for his wrongdoing, and must add to the original value stolen, an additional fifth.

Why, even before finishing the description of the normal case of a nazir, must we study the case of a nazir who does not finish successfully? Furthermore, why is the law so stringent, and presented as such in such a demonstrative manner?