במהלך המזמור אומר המשורר: "עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי..." (ו). מה פשרה של המילה "גוזי"? וכיצד מבינים אותה הפרשנים השונים?

מה פשר עניין המלחמה של הקב"ה בים ובלויתן? נראה שהמקרא מתפלמס עם תפיסות אליליות קדומות ומציג את העובדה שה' הוא הא-ל היחיד שאינו כפוף לכוחות הטבע אלא שולט בהם.

את המזמור שלפנינו יסד אסף על הנס הגדול והפלאי שהתרחש בשערי ירושלים בזמן שלטונו של המלך חזקיה עם עלייתו של סנחריב על העיר. אך בנוסף מפנה אותנו בעל מזמורנו גם אל ראשית ההיסטוריה שלנו וגם אל העתיד.

המבנה המיוחד במרכזו של המזמור מעיד על הדרישה המרכזית מהמלך: לעשות משפט וצדקה!

המשורר מנגיד בין אויביו, מבקשי נפשו, ובין הצדיקים, מבקשי ה', ובין הגמול המגיע להם. ואולי בזאת הוא רומז גם לכך שה' צריך לשמוע לתפילתו.

המזמור כולו הוא מזמור תלונה של היחיד כנגד אויביו. המשורר מבקש מה' הושעה מהאויבים. אך מה היחס בין המזמור כולו לשני הפסוקים האחרונים שבו? "כי א-להים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה" (לו)?

"יוֹדוּךָ ה' כָּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ" (תהילים קל"ח, ד)

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף לא עמוד א 

דרש עולא רבה אפיתחא דבי נשיאה [=על פתחו של בית הנשיא], מאי דכתיב: "יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך" (תהילים קל"ח, ד)? 'מאמר פיך' לא נאמר אלא 'אמרי פיך', בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא "אנכי" ו"לא יהיה לך", אמרו אומות העולם: לכבוד עצמו הוא דורש, כיון שאמר "כבד את אביך ואת אמך", חזרו והודו למאמרות הראשונות. 

"נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהילים קל"ו, כה)

"נותן לחם" - אחר שסיפר חסדו על ישראל, אמר בתכלית המזמור חסדו על כל החיים, כמו שאמר בתחילת המזמור חסדו על כל העולם, כן אמר עתה "נותן לחם לכל בשר". וזה חסד גדול מאתו לנבראים, שֶׁמְּזַמֵּן לכל בריאה ובריאה מזון הראוי לה.

"כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ" (תהילים קל"ה, ד)

מדרש תנאים לדברים פרק יד 

"בך בחר ה' אלהיך" (דברים ז', ו) - למה נאמר?

לפי שהוא אומר: "כי יעקב בחר לו יה ישראל" (תהילים קל"ה, ד)

ואין אנו יודעין אם יה בחר ביעקב ואם יעקב בחר ביה,

תלמוד לומר: "בך בחר ה'" (דברים ז', ו).

ומניין שאבינו יעקב בחר במקום?

שנאמר: "לא כאלה חלק יעקב" (ירמיהו י', טז).

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" (תהילים קל"ג, א)

"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" - כשישב הקדוש ברוך הוא בבית הבחירה עם ישראל הקרויין אחים ורעים ויהיה גם הוא יחד עמהם.