שם "א-להים" המופיע במזמור מתייחס פעמים אל הקב"ה ופעמים, להבדיל, אל הדיינים בני האנוש. המשורר מאוכזב מהמשפט בארץ, שאמור לשקף את רצון ה' אבל נעשה על ידי בני תמותה בעלי מניעים אישיים.

בפרשנות הקלאסית מקובל לומר שהמזמור מותח ביקורת על השופטים שבארץ. כמה מהחוקרים העלו השערה שמדובר במשפט של ה' נגד האלים.

מזמור ע"ז מתאר את התבוננות המשורר בהנהגת ה' בימי צרה. מצד אחד יש במזמור תלונה וקינה על הקושי העצום להתמודד עם המשבר, ומאידך יש בו התבוננות עמוקה שמאפשרת למשורר להבין את ההיסטוריה, להתבונן על המציאות מתוך פרספקטיבה רחבה יותר, ולהשתמש במשבר כבסיס לתובנות חדשות. במהלך השיעור נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ובינו לבין המזמורים הסמוכים לו וננסה לעמוד, בין השאר, על פשר הדמיון למזמור י"ח העוסק בשירת דוד האחרונה.

מה עניינו של מזמור פ"א? נראה כי מזמור פ"א מכוון כולו לתוכחה לישראל שעליהם להקשיב לקב"ה.

עיון קל במזמור פ"א ילמדנו כי מזמור זה מהווה אבטיפוס לכל הדרשות וההטפות הנאמרות בבתי הכנסיות לפני תקיעת השופר בראש השנה וכי הוא גם היסוד לנוסח ברכת השופרות המזכירה אגב השופר של ראש השנה את השופר של מתן תורה.

מזמור ע"ו הוא שיר שבח לה' אשר שופט את הארץ ועושה צדק. המשורר שמח על שם ה' היוצא מציון ומתגלה בעולם דרך עשיית הצדק, ומתאר כיצד הרשעים העוסקים בהרס ובמלחמה נענשים, והעולם הופך למתוקן יותר. במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין המזמורים הסמוכים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

מזמור פ' מזכיר מאוד את מזמור ע"ט העוסק בחורבן, אך הוא מעודן יותר ממנו. במה עוסק מזמור פ'?

The disparity in message between Haggai and earlier prophets – Haggai being a more practical book with more modest aims and a relatively upbeat message – is reinforced by another key distinction: the people actually obey Haggai's prophecy! From the Nevi’im Rishonim to nearly all the prophets of Trei Asar, the prophets’ messages are almost universally disregarded by their audiences. The exception that proves the rule is, of course, Yona, who is obeyed by none other than the people of Ninveh.

אפשר לראות במזמור כעין מענה מאת ה' על הטענות במזמור הקודם. ויש בתשובה זו רעיון מרחיק לכת

מזמור פ"א פונה אל ממלכת ישראל. עבודת העגלים של ירבעם שהתפתחה שם לא היתה ראויה, ולכן המזמור מוכיח אותם על כך: "לא יהיה בך אל זר..." (י). תקיעת השופר, המוזכרת בתחילת המזמור, מזכירה לעם ישראל את חירותו הרוחנית ואת העובדה שאינו צריך להשתעבד לאל זר.