Ahaz ben Yotam (II Kings 16, I Chronicles 3:13, II Chronicles 28)

The first king of the divided kingdom of Israel, Yerovam is from the tribe of Ephraim and his mother's name is Tzerua. 

"אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי" (תהילים ק"א, ב)

 

"מתי תבא אלי" - הטעם כי הוא ישכיל תמיד בכל רגע להרגיל עצמו ללכת בה [בדרך תמים] עד שלא ייגע ללכת וכאילו הדרך תבא אליו מאליה, כדרך הכינור מרוב הרגילות,

ורבי משה אמר "מתי תבא אלי" כמו "ויבא אלהים אל בלעם" (במדבר כ"ב, כ) שתשרה הרוח הקדש עליו בביתו בהתבודדו מבני אדם ודיניהם וריבם...

 

 

מזמור ק"ה הוא שיר הלל והודאה לה' על הנהגתו את עמו. המזמור מדבר על הברית שכרת ה' עם האבות בנוגע להבטחת הארץ ועל זכירתה ויישומה של הברית עם כניסתו של דור המדבר לארץ ישראל.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

Ostensibly, the story of the daughters of Tzelofhad is a Halakhic section which created a significant legal precedent: From this point onwards, in certain instances, women may inherit their father's estate. However, the dramatic description of the events alludes to something beyond the legal realm. The Torah describes a group of women who approached Moshe, Elazar HaKohen, the leaders of the tribes and the entire nation at the entrance to the Mishkan. The description seems staged. The leadership and Moshe might naturally congregate, but why should the entire nation be present?

עברית
עברית

פרק ק"ו מלווה את עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, במצבים שבהם חטאו, עד לגלות. הפרק פותח בשאלה: "מי ימלל גבורות ה'?" (ב) ומצביע בכך על החסרון שקיים - ה' עושה לעם ישראל נפלאות אבל הם שוכחים להודות, מה שמוביל אותם למרוד ולחטוא.

מזמור ק"ו מתאר את ההיסטוריה של עם ישראל, שלכל אורכה התנהג העם בכפיות טובה. מזמור זה הוא כתב קטרוג חריף כנגד העם, המסביר מדוע נגזר החורבן, אך יחד עם זאת המזמור טוען שה' הוא ארך אפים וזה מה שנותן תקווה לישועה למרות חטאי העם.

ה' יוצר את המציאות ורוקם את העור והגידים של ההיסטוריה בהתאם לתוכניות שלו. זהו עקרון שקיים מאז ועד עולם.

עמודים

x