מזמור ק"ז פותח את הספר החמישי ועוסק בסיפורם של גאולי ה' אשר גאלם מיד צר, ארבעה שבי ציון החוזרים בדרך נס לארצם.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נלמד את המסרים העולים מהמזמור הנוגעים לתיאוריות שונות מעולם הפסיכולוגיה, עוד נתבונן בקשרים שבין מזמורנו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

Moshe turned to God and requested that He appoint a leader for the people, since Moshe would soon not be with them (Bamidbar 27:15). However, God told him that he would not enter the land two Parshiot previously. In Parashat Chukat we read the account of Moshe's sin, resulting in the decree that he would not be able to enter into the land (Bamidbar 20:1-14). Why did Moshe wait until now to ask for a replacement?

            The haftara read on the first Shabbat of the “Three Weeks” after Shiva Assar Be’Tammuz is the opening chapter of Sefer Yirmiyahu, which tells of Yirmiyahu’s inaugural prophecy.  In this prophecy, Yirmiyahu is shown two visions, one of which is a “sir nafuach” – a pot boiling over (1:13).  The pot was facing northward, as Yirmiyahu describes, symbolizing the fact that the enemies who would destroy Jerusalem would come from that north.

  We read in Parashat Pinchas of Moshe’s request that God appoint a successor who would lead Benei Yisrael after his death.  In response, God instructs Moshe to formally assign Yehoshua as his successor in a public ceremony.  Immediately thereafter, God presents the commands regarding the temidin u-musafin – the sacrifices offered each day and the additional sacrifices offered on special occasions (Shabbat, Rosh Chodesh and festivals).

Eliyahu despaired because even the great miracles he performed did not have the desired effect of impacting the people and convincing them to abandon the worship of Ba’al.  God’s response was to show Eliyahu his successor plowing a field. God here was teaching Eliyahu – and us – a vital educational message, that change and growth is a  gradual process.

פסח שני היה יוזמה שבאה מהעם, שבמבט ראשון נראית תמוהה. מה עניינו של פסח שני והרי לא ראינו מועד ב' בחגים אחרים? נראה שיסוד התשובה בהבנה שבפסח יש התחברות למימד הלאומי של האומה ורק מתוך כך אפשר לקבל את התורה השלמה שניתנה לאומה הישראלית בחג השבועות.

"מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'" (תהילים ק"ז, מג)

"מי חכם וישמר אלה" - מי שהוא חכם ישמור מאלה הדברים האמורים בזה המזמור, ישמרם בלבו ויכיר כי ביד האל יתברך הכל, והוא מעלה ומשפיל מעשיר ומוריש ומוחץ ורופא.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק: