מזמור קמ"ט עוסק לכאורה בשני נושאים שונים לחלוטין. בחלקו הראשון הוא עוסק בשמחת ישראל בה' ובחלקו השני בתיאור מלחמה. מה הקשר בין שני חלקי המזמור? ואיך ניתן להבין את אזכור החסידים בשני החלקים?

מי נברא קודם - השמיים או הארץ, מדוע הם זקוקים לשני שירי הלל נפרדים, וגם - יש דבר כזה, מלאכים?

מזמור קמ"ח מדבר על השמים והארץ שמהללים את ה'. בסופו מופיע פסוק מפתיע שעוסק בעם ישראל: "וירם קרן לעמו תהילה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו הללו יה" (יד). לעומת השמים והארץ עם ישראל הם "עם קרובו", הם שקרובים לה' באמת. ואף התהילה המוזכרת בפסוק ייתכן והיא תהילת ה' את ישראל. 

פסוקים א-יב בפרק ג' עוסקים בתועלת המגיעה לאדם אשר שומע לדברי החכמה. השיר שלפניכם מאגד את פסוקי המסגרת של פסקה זו (פסוקי הסיום עם פסוק הפתיחה).

במזמור קמ"ט נאמר "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם" (ו). ר' צדוק הכהן מלובלין מסביר שעיקר כוחם של ישראל בפיהם - בתורתם ובתפילתם.

אחד הפסוקים הידועים ביותר בספר משלי הוא הפסוק "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (ח). פסוק זה הוא אחד מהפסוקים הנאמרים בבוקר לאחר "מודה אני", המכוונים את האדם ליראת ה', לימוד התורה ושמירת המסורת.

גם אגרת הרמב"ן נפתחת במילים אלו.

 The fervent pursuit of lofty goals must not distract us from our basic responsibilities.  We must ensure to follow the “paved road,” to conduct ourselves the right way, to remain courteous and refined, and not sacrifice our basic obligations on the altar of lofty aspirations.

The tithing obligation of ma'aser sheni is not intended as a means of supporting the needy or the religious leaders.  Rather, it serves to connect the individual’s professional life with the spiritual ideals represented by Jerusalem and the Beit Ha-mikdash.  The farmer takes a percentage of his produce and brings it to Jerusalem, symbolizing the close connection that must be maintained between the workplace and the kedusha signified by the holy city. 

 It sometimes happens that the presence of opposition fuels a person’s passion and commitment.   The flames of controversy often have the effect of igniting a passion and zeal that would not be felt otherwise.

מזמור קמ"ח הוא תהילה פיוטית של שמים וארץ; עם ישראל זכה להרמת קרנם של החסידים וכל חסידיו מהללים את ה'. 
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור ונתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים. עוד נעמוד על מופעיו של השורש ה.ל.ל בספר תהילים ונראה כיצד הוא מופיע בעיקר בחלקו האחרון של ספר תהילים ובמיוחד בששת המזמורים האחרונים.