מה היחס בין החכמה ובין יראת ה'? וכיצד פרקי שלמה משתקפים בפרקנו?

עיקר עניינו של ספר משלי הוא תורת החכמה. במה שונה ספר משלי מאיוב וקהלת שגם הם ספרי חכמה? ומי הוא החכם האמיתי?

"כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח" (משלי א', ט)

מדרש משלי (בובר) פרשה א סימן יט

"כן ארחות כל בוצע בצע" - משל לאדם שנטל חכה והשליכה לים, וראה אותו דג גדול, כסבור שהוא כלום ובלעה ונתפש, אילו היה מרגיש אליו, כלום היה מאבד את נפשו?! לכך נאמר "את נפש בעליו יקח", כך כל מי שנוטל שוחד אין בידו כלום, ומאבד את הממון, ובסוף הוא מאבד נפשו.

האם בפרק א' של ספר משלי ישנה נבואה? ישנם ביטויים שונים שקושרים בין פרקנו ובין נבואות תוכחה שונות. מהו המסר שספר משלי מנסה להעביר בכך?

"כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ" (ד', ב)

"עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (ג', יח)

"דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (ג', יז)

בפסוקים אלה אנו נוהגים ללוות את ספר התורה אל ארון הקודש, ולכן אנו רואים במילים אלו שבח לתורה. אולם לפי הפשט וההקשר של הפסוקים בפרקים במשלי, פסוקים אלה משבחים את החכמה והמוסר.

בפרק ג' נאמר: 

מזמור ק"נ חותם את ספר תהילים בהזמנה לכל הבריאה להלל את ה' בכלי נגינה רבים כדי שלבסוף "כל הנשמה תהלל יה" (ו).
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים. 

במזמור קמ"ט מתואר כיצד עם ישראל שמח בציון על מלכות ה' ושר שיר חדש לכל העולם, המשכו של המזמור מתאר את משפט ה' בעמים. 
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

היכן יהללו, על מה יהללו, מה ההבדל בין תקיעה לתרועה, ומה ביניהם לבין ימי חייו של אדם.

מזמורי התהילים הסוגרים את הספר עוסקים בשבח, הלל והודיה לה', כאשר השאיפה הכללית והסופית היא ש"כל הנשמה תהלל י-ה הללויה" (ו).

מה קודם למה - העלייה לארץ או בניית המקדש, שחרור ירושלים או הקמת המדינה, מדינת יהודה או מדינת ישראל? בתהלים, כמו בהיסטוריה, יש יותר מאפשרות אחת.