הגאווה היא מידה המושרשת בנפש האדם, המביאה אותו להכרה בערך עצמו ומתוך כך מניעה אותו לעשיה ובכך חשיבותה. אך יחד עם זאת יש להיזהר מצדדיה השליליים.

יהושפט דואג להקמת מערכת חינוך, ולתנועה של לימוד תורה בכל העם, בהובלת הלויים. בשל כך זכה לתיאור הייחודי: "ויגבה לבו בדרכי ה'" שמשמעותו היא רצון להוסיף עוד ועוד בעבודת ה'. 

על מעשיו הגדולים של יהושפט: הקמת מערכת משפט רחבה מנותקת מהמלך, ברית עם ממלכת ישראל, וביצור ערים

חנוכת המשכן בימי משה וחנוכת המקדש בימי חזקיהו היו קטנות בהרבה מחנוכת המקדש בימי שלמה, אך דווקא הן, בניגוד לחנוכת המקדש בימי שלמה, השאירו את חותמן על עם ישראל.

נלמד על הצלחותיו של עוזיהו בתחומים השונים שעסק בהם, ונדון בנפילתו. נסביר מדוע נפל בחטא, ואיך נענש בעקבות חטאו.

יותם הוא המלך היחיד שאין עליו ביקורת כלל. המס שקיבל מבני עמון מתואר בכפולות של המספר 10 המציין שלמות, וכך מעלתו של יותם מתוארת דרך רמזים מספריים.

בסיפור על עוזיהו אין חלוקה ברורה בין החלק הטוב לרע כפי שנראה במבט ראשון, אלא כבר בתיאור ההצלחות ניתן לראות הידרדרות איטית לקראת החטא. הגאווה ההולכת ונבנית עם ההצלחות היא זו שלבסוף מביאה לטעות הגדולה ולנפילה.