השבת (א-ג)
פסוקים אלו קשורים ליחידת הפסוקים הקודמת (פרק א') ונפתחים בהצהרה "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם" (א). ה' מסיים לעבוד ונח ביום השביעי. השבת אמנם לא נזכרת במפורש בפסוקים אלה, אך ברור לכולנו שהתורה מכוונת כבר כאן לספר על השבת, הייחודית לעם ישראל.
המצוקה – "ואדם אין לעבוד את האדמה" (ד-ו)
"שיח השדה" (ה) עוד לא היה בארץ ו"עשב השדה" (ה) לא צמח, מכיוון שה' עוד לא נתן גשם ועוד לא ברא את האדם. הפתרון הוא פשוט, ומופיע בפסוקים הבאים.
