השבת (א-ג)

פסוקים אלו קשורים ליחידת הפסוקים הקודמת (פרק א') ונפתחים בהצהרה "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם" (א). ה' מסיים לעבוד ונח ביום השביעי. השבת אמנם לא נזכרת במפורש בפסוקים אלה, אך ברור לכולנו שהתורה מכוונת כבר כאן לספר על השבת, הייחודית לעם ישראל.

המצוקה – "ואדם אין לעבוד את האדמה" (ד-ו)

"שיח השדה" (ה) עוד לא היה בארץ ו"עשב השדה" (ה) לא צמח, מכיוון שה' עוד לא נתן גשם ועוד לא ברא את האדם. הפתרון הוא פשוט, ומופיע בפסוקים הבאים.

הניסיון של האדם לעשות הכלאה בין מינים שונים כדי לפתח מינים משובחים יותר יכול להיות הרסני. בשל כך גורש האדם מגן עדן.

האם "דעת טוב ורע" היא דבר רע? האם ה' התכוון להשאיר את האדם ללא יכולת הבחנה בין טוב לרע? ומה המסר של סיפור חטא אדם הראשון?

"וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים, הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, לָדַעַת, טוֹב וָרָע; וְעַתָּה פֶּן-יִשְׁלַח יָדוֹ, וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל, וָחַי לְעֹלָם" (בראשית ג', כב) 

רש"י:

היה כאחד ממנו - הרי הוא יחיד בתחתונים כמו שאני יחיד בעליונים,

ומה היא יחידתו? לדעת טוב ורע, ומה שאין כן בבהמה ובחיה.

הפרק מתאר את התיקון הגדול שנעשה בממלכת יהודה כתוצאה מההתעוררות שהיתה בעם בעקבות חגיגות הפסח במקדש. בשיעור נראה איך התיקון בא לידי ביטוי בעבודת ה' של העם, ובהתגייסותו לחידוש עבודות הלויים והכהנים במקדש.

נסביר את ההכנות של חזקיהו לחגיגות הפסח ואת תיאור החגיגות עצמן, נלמד את אזהרתו לאנשי ממלכת ישראל, ונעקוב אחר המשך חידוש עבודת המקדש.

מה ההבדל בין תיאור דמותו של חזקיהו בספר מלכים לתיאור דמותו כפי שהיא מופיעה בספר דברי הימים? ומהי הסיבה להבדל זה?

סייג יכול להיות חיובי בהיותו מגן על קיום המצווה, אך חייבים להבחין בינו לבין הציווי העיקרי.

על ההוכחות, הסתירות וההשלמות המשוערות המיוחסות לכתובת המנופצת מימי בית יהוא

חזקיהו מתואר כגדול שבמלכי בית דוד. הוא עוסק הן בתחום הקודש והן בתחום ענייני הממלכה, ובימיו חזרה יהודה להיות ממלכה חזקה הנהנית גם מרווחה כלכלית. אך נכשל חזקיהו בגובה לב ועליו ניתן לומר: "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קהלת ז', כ).