יהושפט מתואר בדברי הימים כמלך דתי מאוד ומחובר לה'. כך גם המלחמה כנגד הקואליציה של עמי עבר הירדן המזרחי, איננה נערכת בדרכים טבעיות ובעזרת כלי מלחמה, אלא בעזרת תפילה וכלי נגינה.

עם מות אחאב, כשיהושפט נותר לבדו, ניסו המואבים בסיוע "מהר שעיר" ו"מהעמונים" לנצל את ההזדמנות ולעלות ממדבר יהודה לאזור תקוע, ולאיים על ירושלִַם

מסתבר שהגורם למלחמת ישראל וארם ביהודה הוא חוסר ההסכמה של אחז להצטרף לברית של עמי האזור נגד אשור, על אף ממשות הסכנה האשורית שעליה מעידים גם התנ"ך עצמו וגם הכתובת הצבאית שנתגלתה בתל נמרוד.

אחז הרשיע יותר מכל מלכי בית דוד ואפילו בעת צרה המשיך למעול בה'. פקפוקו בנבואה ובקשת העזרה מאשור הביאו לכך שיהודה בימיו הגיעה לשפל והותקפה מכל עבריה.

Then Israel sang this song: Spring up, O well—sing to it—
The well which the chieftains dug, which the nobles of the people started with maces, with their own staffs. And from Midbar to Mattanah,
and from Mattanah to Nahaliel, and from Nahaliel to Bamoth,
and from Bamoth to the valley that is in the country of Moab, at the peak of Pisgah, overlooking the wasteland.

                        Numbers 21:17-20

"אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה, בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר..." (דברי הימים ב ל"ב, א)

בל נאמר שבא סנחריב עליו על ידי איזה חטא שרצה ה' להענישו, כי בהפך, שבא "אחרי הדברים והאמת האלה" (דברי הימים ב ל"ב, א), שהיה כל עבודתו באמת ובלב שלם בלא זיוף, ולא נטה מדרכו הטוב...

רק זה היה בהשגחה, שיעשה נס על ידו ושיפול סנחריב על הרי ציון, כמו שנאמר בישעיה סימן ט' ובכמה מקומות.

וחז"ל אמרו שבקש לעשות לחזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג (סנהדרין צ"ד ע"א)

הארגון מחדש של הממלכה עולה שלב. עתה יש בה מערכת חינוך ממלכתית, חלוקה חדשה למחוזות, ומערכת משפט ממלכתית.

מהפכת המשפט של יהושפט התבססה על הנאמר בספר דברים, ומכאן אחת ההוכחות לטעות של ביקורת המקרא ביחס לזמן כתיבתו של ספר דברים

"וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס, לְמַלֹּאות דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה" (דברי הימים ב ל"ו, כ-כא)

שהיה א' "למלאת דבר ה' בפי ירמיה" (דברי הימים ב ל"ו, כא), שלחשבון זה כלה השבעים שנה בימי כורש, שאז שלמו שבעים שנה מגלות הראשון,

"בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ... עָלָיו עָלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם לְהֹלִיכוֹ בָּבֶלָה: וּמִכְּלֵי בֵּית ה' הֵבִיא נְבוּכַדְנֶאצַּר לְבָבֶל וַיִּתְּנֵם בְּהֵיכָלוֹ בְּבָבֶל: וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְתֹעֲבֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְהַנִּמְצָא עָלָיו הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה..." (דברי הימים ב ל"ו, ה-ח)

להוליכו בבלה - ולא הוליכו, כי בדרך מת.

ועליו נאמר "קבורת חמור יקבר סחוב והשלך..." (ירמיהו כ"ב, יט).