השם צקלג נחשב ליוצא דופן בארץ, מאחר שהוא היחיד שמקורו פלשתי ולא שמי-כנעני. העיר מוזכרת בספר יהושע ובספר שמואל כעיר פלשתית סמוכה לגת, שלאחר מכן הופכת לעיר בממלכת יהודה. בזמן שדוד בורח משאול, מאפשר לו אכיש מלך גת להתגורר בצקלג. לאורך השנים הציעו חוקרים לפחות 12 איתורים שונים לצקלג בשפלה ובצפון הנגב. אולם עתה מציעים פרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, סער גנור מרשות העתיקות ופרופ' קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי שבאוסטרליה, לזהות את צקלג באתר חירבת א-ראעי שליד קרית גת.
האתר נחפר על ידי משלחת חפירות בראשות גרפינקל וגנור מאז 2015. במקום התגלו שתי שכבות יישוב משמעותיות, הראשונה מהתקופה הפלשתית מהמאות ה-12 וה-11 לפני הספירה והשנייה מהמאה העשירית לפני הספירה, תקופת שלטונו של דוד המלך. "אף אחד מהמקומות שהוצעו עד כה לא מתאים מבחינת המיקום והרצף ההיסטורי", אמר גרפינקל.
בחפירות התגלו מבנים מסיביים מהתקופה הפלשתית וממצאים אופייניים לתרבות הפלשתית. כלים אחרים שהתגלו במקום דומים לכלים שהתגלו בחפירות באתרים פלשתיים באשדוד, אשקלון, עקרון וגת (תל צפית). בדיקות פחמן 14 השלימו את תארוך שכבת ההתיישבות הזו למאה העשירית לפני הספירה.
חפירת חירבת קיאפה, שבה התגלה יישוב מבוצר, הציתה מחדש את הוויכוח הארכיאולוגי על אודות ממלכת דוד ושלמה. בניגוד לגישה הביקורתית, גרפינקל טוען שקיאפה היא הוכחה לכך שדוד שלט לכל הפחות עד לשפלת יהודה. חוקרים אחרים דחו את הפרשנות הזו וטענו כי אין הוכחה לקשר בין קיאפה לבין ירושלים וכי הדבר לא מוכיח שדוד המלך שלט בממלכה רחבת ידיים. מאז חפרו גרפינקל וגנור גם בתל לכיש וגם בחירבת אל-ראעי. שתי החפירות האלו, על פי הפרשנות שלהם, משלימות את תמונת ממלכת דוד. לטענתם הממלכה הירושלמית שלטה במאה העשירית לפני הספירה על שטח לא גדול בין ירושלים חברון וקיאפה, השלוש האלו היו גם שלוש הערים המבוצרות היחידות בממלכה. מלבדן היו עוד כעשרה או עשרים כפרים לא מבוצרים וכן אוכלוסייה נוודית.
חוקרים אחרים דוחים את הפרשנות של גרפינקל וגנור, וטוענים שהזיהוי עם צקלג אינו סביר. "כל העדויות מהמקרא מצביעות על כך שצקלג נמצאת הרבה יותר דרומה, באזור הנגב", אומר פרופ' אהרן מאיר מאוניברסיטת בר אילן, מחשובי חוקרי התרבות הפלשתית בארץ. "ללא הוכחה ניצחת, כמו כתובת שמזהה את האתר, אי אפשר לטעון שזה צקלג", אומר מאיר ומוסיף: "יש הרבה אתרים בארץ וגם אתרים חשובים מאוד שלא מוזכרים במקרא. לא כל אתר שנחפר צריך לזהות כנקודת ציון במקרא".
נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך כתבה ב"הארץ"