תקציר מלכים ב פרק כ"ד

בפרק יש סקירה מהירה של מלכי יהודה האחרונים: יהויקים (בנו של יאשיהו), יהויכין (בנו של יהויקים) וצדקיהו (בנו של יאשיהו). הפרק מסתיים במרידת צדקיהו בבבל ובפרק הבא נלמד על חורבן ירושלים והמקדש.

מלכות יהויקים ועליית בבל (א-ז)

לאחר ניצחון הבבלים בקרב כרכמיש (הקרב שגם הוביל למותו של יאשיהו, כפי שלמדנו בפרק הקודם) וירידת אשור מהמפה הפוליטית, ניגש מלך בבל לכבוש את ארץ ישראל. יהויקים נכנע למלך בבל, אך לאחר שלוש שנים הוא מורד בו. לנבוכדראצר לוקח זמן להגיע ליהודה ולטפל במרד - רק כמה שנים לאחר מכן, כשיהויכין ימלוך.

מלכות יהויכין ועליית בבל – גלות יהויכין (ח-יז)

יהויכין, בנו של יהויקים, מולך רק שלושה חודשים, וגם הוא, כמו אביו, עושה הרע בעיני ה'. אם יהויקים חשב שהוא יכול למרוד במלך בבל בלי לשלם על כך דבר - הוא טעה, ובגדול. שלושה חודשים בלבד לאחר עלייתו של יהויכין בנו לשלטון, מגיע מלך בבל ארצה כדי להשליט סדר. מלך בבל מגיע בעצמו לירושלים, מוציא את אוצרות המקדש, והחלק המרכזי - הוא מגלה את בני המעמד החברתי הגבוה. גם יהויכין עצמו גולה לבבל עם השרים והאנשים הנכבדים ביהודה, ומי שנותר בממלכה הם פשוטי העם בלבד.

כביטוי של שליטה ביהודה, נבוכדראצר בוחר בעצמו מי יהיה המושל המקומי: מתניה, בנו של יאשיהו. כביטוי לשליטתו של מלך בבל בו, הוא משנה את שמו לצדקיהו.

מלכות צדקיהו (יח-כ)

צדקיהו, בנו של יאשיהו, מולך ביהודה אחת עשרה שנים. כמו אחיו יהויקים, גם הוא עושה הרע בעיני ה'. צדקיהו הוא המלך האחרון במלכות יהודה. בימיו נחרבה הארץ ועל כך נקרא בפרק הבא. עליית בבל והחרבת ירושלים קשורה, כמו אצל יהויקים, במרד של צדקיהו בבבל: "וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל..." (כ).

Volver al capítulo

תקציר מלכים ב פרק כ"ג

כינוס העם והברית (א-ג)

יאשיהו מחליט להוקיע את העבודה הזרה ולהוציאהּ מירושלים ויהודה. הוא אוסף את העם באירוע גדול, ושם קוראים את דברי הברית הכתובים בספר התורה שנמצא במקדש. כל העם מתכנס וכורת ברית מחודשת עם ה'.

התיקונים הדתיים של יאשיהו (ד-כ)

כעת, בעקבות הברית, יש לפעול במישור המעשי. יאשיהו מחריב כל אמצעי אפשרי של עבודה זרה, כולל את הבמות, שאותן אף מלך לא הצליח להסיר מיהודה. מהרשימה הארוכה בפרק אפשר להבין את המצב הנורא שהיה בעם. כפי שהובטח בתחילת ספר מלכים, יאשיהו כעת נתקל בקברים של איש הא-להים מיהודה והנביא הזקן מבית אל (מהסיפור שבמלכים א פרק י"ג) - ולא משחית אותם.

פסח יאשיהו (כא-כג)

כחלק מהפעילות שלו, יאשיהו לא רק מחריב את העבודה הזרה אלא גם מחזק את העם. הפסח הגדול ביותר מאז ימי השופטים נחגג בשנה שבה יאשיהו עורך את המהפכה הגדולה.

סיכום פעולות יאשיהו (כד-ל)

הכתוב משבח מאוד את מעשי יאשיהו ופועלו: "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ" (כה). אבל הכתוב מבהיר שה' לא חזר בו מהגזרה על חורבן ירושלים.

מותו של יאשיהו (כח-ל)

הכתוב מספר שיאשיהו נרצח על ידי פרעה נכה "בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל־נְהַר פְּרָת וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ". הכתוב מתאר את ההתרחשות מהזוית של יאשיהו, אך למעשה מדובר במלחמה מאד גדולה, מלחמת כרכמיש, שהתרחשה במערב מסופוטמיה בין אשור ובבל. פרעה חבר לכוחות האשוריים כדי לבלום את עליית הבבלים, ועלה צפונה כדי להשתתף בלחימה. יאשיהו ניסה לעצור את פרעה במגידו, כדי שלא יגיע לקרב, אך פרעה הרג את יאשיהו והמשיך הלאה. עוד על קרב כרכמיש ראו כאן.

מלכות יהואחז (לא-לה)

יהואחז היה בנו של יאשיהו והוא מלך בסך הכול שלושה חודשים, עד שפרעה נכו הגלה אותו למצרים והמליך במקומו את אחיו אליקים, והחליף את שמו ליהויקים. אין בידינו ידיעות רבות על יהואחז, והוא אף לא הובא לקבורה בירושלים אלא מת במצרים. על יהויקים עוד נשמע בפרק הבא.

Volver al capítulo

תקציר מלכים ב פרק כ"ב

בפרקנו מופיע הסיפור על מציאת ספר תורה כחלק מ"בדק הבית" בתקופת מלכות יאשיהו. מציאת ספר התורה הובילה לשאלה בה' ולנבואה קשה של חולדה הנביאה.

מלכות יאשיהו (א-ב)

יאשיהו, אבי שושלת המלכים האחרונה של ממלכת יהודה, מולך 31 שנים. בניגוד לאביו (אמון) וסבו (מנשה), הוא עושה הישר בעיני ה'.

בדק הבית ומציאת ספר התורה (ג-ח)

כמו בימי יהואש, גם יאשיהו מבקש לחזק את בדק הבית. כחלק מפעולות בדק הבית נמצא ספר תורה על ידי חלקיהו הכהן: "וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית ה' וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ" (ח).

הקראת הספר לפני יאשיהו (ט-יג)

שפן הסופר ממהר אל יאשיהו ומקריא לו את הכתוב בספר. יאשיהו מגיב בבהלה כשמוע את דברי הספר והוא קורע את בגדיו. יאשיהו קורא לכמה מעבדי המלך ודורש מהם ללכת לדרוש את ה': "כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ" (יג).

נבואת חולדה הנביאה (יד-כ)

עבדי המלך מגיעים אל חולדה הנביאה והיא מוסרת להם נבואה קשה מאוד על גורל ממלכת יהודה: "הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְנִצְּתָה חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה" (טז-יז). הנביאה מוסיפה ואומרת כי הרעה לא תבוא בימי יאשיהו אלא לאחר מכן. בפרק הבא אנו נלמד מה קרה בעקבות מציאת הספר והנבואה הקשה של חולדה.

Volver al capítulo

תקציר מלכים ב פרק כ"א

בפרק נלמד על שני מלכים: מנשה, שמלך במשך פרק הזמן הארוך ביותר; ואמון, שמלך רק שנתיים.

מלכות מנשה (א-יח)

מנשה מלך ביהודה חמישים וחמש שנים (!), תקופת השלטון הארוכה ביותר, אך הוא עשה הרע בעיני ה'. הכתוב מספר על חטאי מנשה: מנשה החזיר את העבודה הזרה שהצליח אביו להסיר מיהודה. הוא עבד את הבעל והעביר את בנו באש, ובנוסף - "וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה" (טז).

חטאי מנשה הובילו את העם ללכת אחרי אלוהים אחרים. מנשה הציב במקדש פסל אשרה. בגלל חטאי מנשה נחרץ דינה של ממלכת יהודה לחורבן: "וְנָטִיתִי עַל יְרוּשָׁלִַם אֵת קָו שֹׁמְרוֹן וְאֶת מִשְׁקֹלֶת בֵּית אַחְאָב וּמָחִיתִי אֶת יְרוּשָׁלִַם כַּאֲשֶׁר יִמְחֶה אֶת הַצַּלַּחַת מָחָה וְהָפַךְ עַל פָּנֶיהָ" (יג).

מלכות אמון (יט-כו)

אמון הלך בדרכי מנשה אביו ועשה הרע בעיני ה': "וַיַּעֲזֹב אֶת ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתָיו וְלֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ ה'". עבדי אמון מרדו בו, ורצחו אותו. בעקבות המרידה, עם הארץ היכה את המורדים והמליך את יאשיהו, בנו של אמון, תחתיו.

Volver al capítulo

תקציר מלכים ב פרק כ'

פרקנו מספר שני סיפורים על חזקיהו: הראשון - מחלתו של חזקיהו ורפואתו ממנה; והשני - ביקור המשלחת הבבלית אצל חזקיהו ונבואתו הקשה של ישעיהו.

מחלת חזקיהו ורפואתו (א-יא)

חזקיהו חולה במחלה סופנית. חזקיהו מתפלל לה' ומבקש לדחות את הקץ: "אָנָּה ה' זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל" (ג). ה' שומע את תפילתו של חזקיהו, וישעיהו הנביא פונה אל חזקיהו ואומר לו: "וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה (ו).

ביקור המשלחת מבבל (יב-יט)

בעקבות מחלתו של חזקיהו שולח מלך בבל משלחת אל חזקיהו. חזקיהו מקבל את פניהם בשמחה ומראה להם את כל אוצרותיו: "לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ" (יג). ישעיהו מגיע אל חזקיהו עם בשורות לא טובות: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר ה'. וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יקח (יִקָּחוּ) וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל" (יז-יח). חזקיהו מתנחם בכך שהרעה לא תבוא בימיו אלא רק אצל בניו.

לאחר מכן הכתוב מסכם את מלכות חזקיהו ומזכיר את התעלה שבנה חזקיהו, המוכרת לנו כיום כנקבת חזקיהו. בנו של חזקיהו, מנשה, מולך תחתיו.

Volver al capítulo

תקציר מלכים ב פרק י"ט

פרקנו הוא המשך ישיר של הפרק הקודם. בפרק הקודם עצרנו בנאום רבשקה ובכך שהעם שתק ולא הגיב לו. כעת נשמע את תגובת המלך, ההתייעצות עם הנביא, תפילת המלך וסופו של הצבא האשורי.

תפילת חזקיהו ופנייה אל הנביא ישעיהו (א-ז)

חזקיהו שומע את דברי רבשקה והוא קורע את בגדיו. המלך מבקש מאנשיו לפנות אל הנביא בבקשה לעזרה. אנשי חזקיהו מגיעים אל ישעיהו והוא מרגיע את שליחי המלך במסר אופטימי: "הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ" (ז).

איום נוסף ממלך אשור (ח-יג)

רבשקה עוזב את ירושלים, אך מלך אשור שוב שולח מלאכים (=שליחים) אל חזקיהו כדי לשכנע אותו להיכנע.

תפילת חזקיהו ודברי ישעיהו (יד-לד)

לאחר בוא השליחים, חזקיהו שוב פונה בתפילה לה': "הַטֵּה ה' אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח ה' עֵינֶיךָ וּרְאֵה וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ לְחָרֵף אֱ-לֹהִים חָי... וְעַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִיָּדוֹ וְיֵדְעוּ כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה ה' אֱ-לֹהִים לְבַדֶּךָ" (יט). ישעיהו שוב מחזק את חזקיהו ואומר לו שהישועה תגיע במהרה: "וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי" (לד).

הפסד המחנה האשורי ומות סנחריב (לה-לז)

כפי שהבטיח הנביא, הישועה לא איחרה לבוא: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" (לה). מחנה אשור כולו הוכה על ידי מלאך ה', וכך ירושלים ניצלה מהאיום האשורי. הכתוב מוסיף שסנחריב נרצח על ידי בניו (לז).

Volver al capítulo

תקציר מלכים ב פרק י"ח

החל מהפרק של היום ועד סוף ספר מלכים נעסוק רק בממלכת יהודה, שהרי ממלכת ישראל הוגלתה. בפרקים הקרובים (י"ח-כ') נעסוק במלך חזקיהו ובסיפורים על אודותיו.

מלכות חזקיהו (א-יב)

חזקיהו מולך אחר אביו אחז, אך בניגוד אליו הוא מלך צדיק. אחד הדברים החשובים ביותר שעושה חזקיהו הוא שבירת הבמות והסרתן. כפי שעוד נראה בהמשך, חזקיהו מורד במלך אשור. כחלק מתיאור מלכותו של חזקיהו מובא גם סיפור מפלת ממלכת ישראל בימיו של הושע בן אלה מלך ישראל (ט-יב).

עליית סנחריב (יג-טז)

בשנה הרביעית למלכותו של חזקיהו עולה סנחריב לשלטון בממלכת אשור. סנחריב היה בנו של סרגון השני, מי שלפי הכתבים האשוריים היה אחראי על מפלת שומרון וחורבן ממלכת ישראל. סנחריב מאיים על חזקיהו, והוא מיד נכנע ומעביר לסנחריב מנחה גדולה.

נאום רבשקה (יז-לז)

סנחריב שולח שליחים מלכיש לירושלים "בְּחֵיל כָּבֵד". הכתוב לא מסביר מדוע שולח סנחריב שליחים ליהודה לאחר שחזקיהו העלה לו מס. כנראה שסנחריב חזר בו או שהכניעה של חזקיהו לא הייתה מספיקה. רבשקה, שפירושו שר המשקים באכדית, פונה לפקידי חזקיהו (אליקים, שבנה ויואח) וקורא להם להיכנע למלך אשור. אחת הסיבות שרבשקה מונה הוא שה' בעצמו התגלה למלך אשור וציווה עליו להשחית את ירושלים. הפקידים מבקשים מרבשקה לדבר בארמית ולא בעברית כדי לא להתסיס את העם, אך רבשקה בכוונה ממשיך לדבר בעברית וקורא לעם לא לשמוע לחזקיהו. העם לא עונה "כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ". לאחר סיום הנאום, אליקים, שבנה ויואח באים לחזקיהו המלך קרועי בגדים ומעבירים לו את דברי רבשקה.

Volver al capítulo

מה גרם לשינוי אצל יהוא?

 

מי אתה יהוא - צדיק או רשע? שני פסוקים סותרים מופיעים בפרקנו על יהוא: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יֵהוּא יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל" (ל). ומיד אחריו הפסוק: "וְיֵהוּא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל לְבָבוֹ לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל" (לא).

התלמוד הבבלי מביא מחלוקת בין שני חכמים – אביי ורבא.

אביי תולה את השינוי ביהוא בהצהרה שלו עצמו, בשלב שבו העמיד פנים כמי שעובד לבעל: "וַיִּקְבֹּץ יֵהוּא אֶת כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל מְעָט יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה" (יח). להבנתו, דברים שנאמרים לא חוזרים אחור – "ברית כרותה לשפתים" – ולכן הצהרתו של יהוא גרמה לו להיהפך להיות עובד עבודה זרה, ולכן תואר כך באחרית ימיו.

רבא אינו מסכים לדבריו. לדעתו יש לאחיה השילוני מקום במהפך זה. אחיה, שהיה נביא בתקופתו של ירבעם, לכאורה אִפְשֵׁר לירבעם לחטוא ולא מחה בו. יהוא, שראה את אישורו של אחיה, טעה והמשיך במעשי ירובעם וחטא: "חותמו (האישור שלו) של אחיה השילוני ראה, וטעה" (סנהדרין קב עמ' א) .

אז מה גרם ליהוא הצדיק לעבוד את העגלים – האם היו אלו דבריו שלו עצמו שחלחלו לתוכו, או אולי התובנה שאין במעשי העגלים עבודה זרה?


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

מה עושה גיחזי בדמשק?

Volver al capítulo

נס ולא טבע!

 

מלך ארם ומלך ישראל הינם יריבים מרים הניצבים משני צידי המתרס זה כנגד זה. עם זאת, שניהם מאוחדים בדעה שיש לראות את מהלך העניינים אך ורק דרך עיני ההנהגה האנושית וטקטיקות של בשר ודם ואין מקום בעולמם להתערבות אלוקית המשנה ומשפיעה על מהלך הלחימה.

תגובת ארם למה שהקב"ה עושה כנגדם איננה הכרה בנס אלא נסיון לתלות את הדברים בהסבר נטוראליסטי:

"וה' השמיע את מחנה ארם קול רכב, קול סוס, קול חיל גדול. ויאמרו איש אל אחיו: הנה שכר עלינו מלך ישראל את מלכי החתים ואת מלכי מצרים לבוא עלינו" (ו)

הכתוב מבהיר לנו הבהר היטב שארם טעו בנס וניסו לתת הסבר סיבתי אנושי להתערבות של ההשגחה העליונה במלחמה ולא העלו כלל בדעתם אופציה אחרת.

טעות זו חוזרת על עצמה באופן מדויק להפליא בתגובתו של מלך ישראל למנוסת ארם. אף הוא אינו לוקח בחשבון את מעורבות ההשגחה בנעשה ואף הוא מניח כמובן מאליו שהמציאות הנגלית לעיניו יכולה להיות אך ורק תוצאה של תכסיס אנושי. לכן, הוא מוכרח להניח שמדובר בתרגיל ארמי ואין הוא משער כלל בנפשו את האמת בדבר פעולה אלוקית.

סיפור זה חוזר על עצמו בעלילת המשנה של השליש. הנביא ניבא שהרעב ייעלם בן רגע, ושמציאות של רעב קשה ביותר תשתנה תוך עשרים וארבע שעות והשליש פקפק בכך. מזווית הראיה של הסיבתיות האנושית, דבריו צודקים לחלוטין ומשכנעים ביותר. ואולם, כל זאת מפני שאין הוא לוקח בחשבון את יכולתו ונכונותו של ה' אלוקי ישראל לשדד את מערכות הטבע ולהבקיע את כבלי הסיבתיות הטבעית. בזאת, הוא ממשיך את הקו של מלך ישראל שהוא משרתו.

התשועה הייתה מעשה נס אלוקי שאין להבינה בדרך הטבע, כפי שהארמים ומלך ישראל ניסו לעשות, והמצורעים, המצביעים על מנוסת ארם, מעידים בגופם על השפעת הנס בתוך עולם הטבע. כשם שכהן ולא רופא מטמא ומטהר את הצרעת, כך הנביא ולא המלך או השליש הוא המבין את הנעשה בשדה המלחמה.

רמיסת השליש – שהוא הדמות המנוגדת למצורעים - היא רמיסת התפיסה של הסיבתיות הטבעית וההתכחשות ליכולת הנס.


נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון

Volver al capítulo

Pages

x