בחלק הראשון של הפרק (א-ח) משרטט הנביא ישעיהו את חזון החברה המתוקנת בעתיד, כחברה בריאה בהיבט הפיזי והמוסרי כאחד, שתוכה וברה שוים, ללא זיוף והעמדת פנים. בחלק השני (ט-כ) מבקר הנביא את ביטחונן המופרז והלא מוצדק של נשות האצולה, והוא מנבא להן פורענות, וכנגדה הוא חוזה גם ישיבה לבטח לעתיד לבוא.
א. ׳וְלֹא תִשְׁעֶינָה עֵינֵי רֹאִים וְאָזְני שׁמְעִים תִּקְשַׁבְנָה...׳
1) בפסוקים ג-ד מצויינים ארבעה שינויים שיתרחשו אצל בני האדם. מה משמעותם של שינויים אלה לפי פשוטם? ראו גם את חזון הגאולה בל"ה,ה-ו.
2) השוו לתיאור המנוגד בחזון ההקדשה של ישעיהו (ו׳,י), מהי משמעותם הסמלית של השינויים? לאור זאת, חישבו מה הקשר בין שינויים אלה לבין השינויים שיתחוללו בחברה כולה כמתואר בהמשך הנבואה (ה-ח).
ב. בחלק השני פונה הנביא אל ה׳נשים השאננות׳. תיאורי השאננות והביטחון חורזים את הנבואה כולה (ראו את החזרה המרובה על הפעלים ׳שאנן׳ ו׳בטח׳).
1) מהי הביקורת כלפי הנשים השאננות בתחילת הנבואה, ומהו עונשן?
2) השקט והביטחון נזכרים גם בסוף הנבואה (יז-יח), אולם באופן חיובי. מה מביא לביטחון זה, ובמה הוא שונה מהביטחון בתחילת הנבואה? עיינו בפסוקים טז-יז, ושימו לב גם לחזרת צמד השורשים ׳שכן׳ ו׳ישב׳ בפס׳ טז, יח.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"