פרקנו מתאר בצבעים עזים ומרהיבים את תמונת הגאולה - מסעם של הגולים אל ציון. הפרק זרוע ביטויי שמחה מגוונים, ומשובץ תיאורים עליזים של פריחת המדבר ונביעת מימיו, וריפוי מומי האדם. תהליך זה מהופך לתהליך הפיכת אדום למקום שממה שתואר בפרק הקודם. ברובד נוסף רומז הנביא להשוואה בין גאולת מצרים לגאולה העתידית וליתרונה של האחרונה. התמונה משורטטת שלב אחרי שלב ומתבהרת אט אט, ורק בחלקו האחרון של הפרק [ח-י] מתברר ששמחה זו היא תוצאה של שיבת הגולים לציון, והקוים כולם מצטרפים לכדי תמונה שלמה.

א. ׳יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה...׳ [א]

1) בפסקה הראשונה [א-ג] מתאר הנביא את פריחת המדבר בדימויים של שמחה. שלוש פעמים נזכרת פריחה ושלוש פעמים גילה [וכן לשונות ששון ורינה]. מדוע שמח המדבר וכיצד מתבטאת שמחתו?

2) הצמד ׳כבוד והדר׳ חוזר פעמיים בפסוק ב – תחילה בתיאור הפריחה, ואחר כך בתיאור הכבוד וההדר של ה׳. עימדו על היחס שבין שני מופעים אלה.

3) מיהם המדבר והערבה בפיסקה? השוו לקמן נ"א,ג: 'כִּי נִחַם ה׳ צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה׳ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה'. מצודת דוד: ׳יששום מדבר וציה – ארץ ישראל שהיא עתה כמדבר וציה ישישו אז׳.

ב. ׳אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה׳ [ה] עמדו על ההבדל בין שני הצמדים של בעלי המומים [ה-ו]. מה מבטא ריפוי המומים בתהליך הגאולה?

ג. נסו לבאר את הקשר בין ריפוי המומים לנביעת המים בהמשך הפסקה [ו-ז]. ראו את דברי רש"י:

׳כי נבקעו במדבר מים - כי תשמחם ישועתו ויפרחו כמדבר ציה הצמאה למים ומעיינות נבקעים בתוכה, כלומר כי יצמח ישע לנדכאים: והיה השרב להם לאגם - התאב לתשועה יהא נושע, והנביא דבר בלשון משל׳.

ד. הנביא רומז ומשווה בין גאולת מצרים לגאולה העתידית בכמה עניינים: המסע במדבר מהגלות לארץ ישראל, בקיעת מים במדבר, ההגנה על ההולכים בדרך ממזיקים למיניהם. עמדו על יתרונה של הגאולה העתידית בפרקנו על גאולת מצרים. 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית מתן על הפרק