מאפייני יום ה'

 

יואל מנבא על בואו של "יום ה' הגדול והנורא" (ד). מה הם מאפייני יום ה' לפי פרק זה?

א. שפיכת רוח ה' על העם: הרוח אותה ה' נותן לעובדיו וליחידי הסגולה - תהיה פרושה על כל העם, ודעת ה' תמלא את הארץ "כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", כפי שמופיע בישעיהו י"א. הרוח הזו הינה רוח של חכמה, דעת ויראת ה'. רק מי שיהיה רך כבשר יוכל לקבל את הרוח הזו ואז תתגשם גם נבואתו של יחזקאל בפרק ל"ו "ורוח חדשה אתן בקרבכם... ונתתי לכם לב בשר".

ב. ביטול המעמדות: לא רק מי שבמעמד חברתי גבוה, כגון הזקנים, יקבל את רוח ה' אלא גם מי שנמצא בשולי החברה כמו העבדים והשפחות יזכה לקבל את רוח ה', להראות שכולם שווים בפני ה'. ביטול המעמדות עליו מנבא יואל מזכיר את נבואת ישעיהו בפרק י' - "...ורמי הקומה גדועים והגבוהים ישפלו" אם כי אפשר להבין שלעומת ישעיהו שמנבא על שוויון מבחינה חברתית, יואל מתייחס לשוויון רוחני.

ג. תכלית המהלך הזה של שפיכת רוח ה' על העם היא הוצאת עבודת הכוכבים מהעולם. וכדי להבהיר את הנקודה יעשה ה' שפטים באלילים - השמיים יתמלאו בדם, אש ותימרות עשן, השמש תחשך ותכזב בעובדיה, הירח יתמלא בדם ויראה כמת לעובדיו.

ד. בסוף התהליך הזה ה' יהיה מוכר וידוע לכל באי עולם, יהיה אדון לכל העם כגדול כקטן, ותבוטל עבודת הכוכבים. וזה יהיה "יום ה' הגדול והנורא".

ולעניות דעתי - יואל מסמן אותו ביום שבו יאספו כל בית ישראל הקוראים בשם ה' אל הר ציון וירושלים ויצרו אגודה אחת להצמיח ביחד קרן לבית דוד ולהשיב את שבות העם.


הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער

Volver al capítulo

שבעה תיאורי מפלה

 

הנבואה הקדומה, שכולם הכירו, הייתה רק המצע והרקע לנבואה המזעזעת של עמוס על פִּשעֵי ישראל. כאשר השמיע עמוס את פשעי האויבים ואת עונשם, שומעיו בבית-אל ובשומרון יכלו להזדהות עם הנבואה, ואף לֶהֱנוֹת, ואז הנחית עמוס על ראשם את רשימת פִּשעֵי ישראל, לא פשע אחד מכריע, אלא שלשה + ארבעה (ב', ו-ח) -
על מִכְרָם בַּכסף צדיק (כמו אחֵי יוסף);
ואביון בַּעֲבוּר נעלים (=סמל סטטוס אצילי, כי האביונים הלכו יחפים);
השֹאֲפים (=שָפים, רומסים ודורכים) על עפר ארץ בראש דַלים;
ודרך עֲנָוים (=עניים) יַטוּ (באי צדק);
ואיש ואביו יֵלכוּ אל הנערה (כמעשה יהודה ובניו בתמר) למען חַלֵל את שֵם קדשי;
ועל בגדים חֲבֻלים (למַשכּוֹן) יַטוּ (משפט) אצל כל מזבח (=במקום השופטים בשער);
ויין עֲנוּשים (=שגזלו בעונשי קנס) יִשתוּ בית אלֹהיהם (=במקדשי העגלים);

מותר לשער, שהשתררה דממה, ואנשים כבשו פניהם בקרקע; חלק אולי התביישו, ואחרים זעמו על הנביא שבא מיהודה להשבית את גאוותם ושמחתם דווקא בעידן של ממלכת ישראל-שומרון, כמעצמה אזורית.

עמוס, שדבריו כמו עמוסים על "העגלה המלאה להּ עָמיר" (ב', יג), המשיך בנבואת הפתיחה (עד סוף פרק ג'), הזכיר את חסדי ה' עם ישראל ביציאת מצרים, בארבעים שנות מדבר (כמו בהושע פרק ב'), ובירושת הארץ בהשמדת "האֱמֹרי" (ב', ט-י), וכבר החל לתאר את המפלה הצבאית הנוראה, הצפויה "ביום ההוא" (ב', יד-טז; 7 תיאורי מפלה מול 7 תיאורי פשעים) -
ואָבַד מָנוֹס מִקָל,
וחזק לא יְאַמֵץ כֹּחוֹ,
וגִבּוֹר לא יְמַלֵט נפשו;
ותֹפֵשׂ הקשת לא יַעֲמֹד,
וקַל ברגליו לא יְמַלֵט,
ורֹכֵב הסוס לא יְמַלֵט נפשו;
ואַמיץ לבו בַּגִבּוֹרים עָרוֹם יָנוּס ביום ההוא, נְאֻם ה'.


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

מפה עמוס ב

Volver al capítulo

פערים חברתיים מפרקים מדינה

Volver al capítulo

על גגות דמשק

 

כה אמר ה' – על שלֹשה פִּשעֵי דמשק, עַזה, צֹר, אדום, בני-עמון, מואב, יהודה. ועל ארבעה לא אֲשיבֶנוּ?! (=כגמולו).
על דוּשָם בַּחֲרֻצוֹת הברזל את הגלעד (מתי? בימי חזאל?! דור שלם לפני עמוס?!);
ושִלַחתי אש בבית חֲזָאֵל, ואכלה ארמנות בן-הדד (חצי דור לפני עמוס?!);

...על שלֹשה פִּשעֵי בני-עמון,
ועל ארבעה לא אֲשיבֶנוּ?!
על בִּקעָם הָרוֹת הגלעד, למען הַרחיב את גבולם (בימי חזאל?!);

בימי יֵהוּא ויהואחז (כ-45-42 שנה) שרר שפל עמוק בישראל וצבאות זרים פשטו בהרי הגלעד והשומרון, והגיעו עד גת-פלשתים.

אלישע הנביא ניבא על כך לחזאל מלך ארם:

...מדוע אֲדֹנִי (=אלישע) בֹכֶה?
כי ידעתי
את אשר תעשה לבני ישראל רעה,
מִבְצְרֵיהֶם תְשַלַח בָּאֵש,
וּבַחֻרֵיהֶם בחרב תַהֲרֹג,
ועֹלְלֵיהֶם תְרַטֵש, והָרֹתֵיהֶם תְבַקֵעַ... (מל"ב ח', יב);

וַיִחַר אף ה' בישראל,
וַיִתְנֵם ביד חֲזָאֵל מלך ארם,
וביד בן-הדד בן חֲזָאֵל...
כי אִבְּדָם מלך ארם
וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻש (מל"ב י"ג, ג-ז);

בימים הקשים ההם, נשא נביא אלמוני (אולי מתלמידי אלישע) את נבואות "שלֹשה פִּשעֵי", נגד השכנים הרעים שניצלו את החולשה והתעללו בממלכת ישראל, תפסו שבויים ישראלים ומכרו אותם לסוחרי עבדים מעזה ומצור ומאדום (עמוס א' ו;ט).

ואילו בימי עמוס כבר שרקו את הנבואה הזאת בשומרון כנבואת ניצחון, שהרי חיילי ישראל כבר רקדו על גגות דמשק, צָפוּ באש שאכלה את ארמונות חזאל (מל"ב י"ד, כג-כח), ונקמו גם בבני עמון ובמואב, ובשכנים ממערב ומדרום. גם אמציה מלך יהודה, שניסה להרים ראש, לא הקשיב לאזהרות, ויזם קרב פנים אל פנים עם יואש מלך ישראל, הובס מבית שמש לירושלִַם (מל"ב י"ד, ח-יד).

כל מי ששמע נבואה קדומה זו מפי עמוס בשומרון בימי ירבעם בן-יואש, נזכר בשמחה ובהנאה בניצחונות הגדולים.


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

מפה עמוס א

Volver al capítulo

דין בעמים

 

בפרקים א’-ב’ מופיעה סדרת נבואות תוכחה המכוונות כלפי עמים שונים: א',ג-ה - דמשק (ארם); א',ו-ח - עזה (פלישתים); א',ט-י - צור, א',יא-יב - אדום; א',יג-טו - בני עמון; ב',א-ג - מואב; ב',ד-ה - יהודה. לכל הנבואות מבנה זהה – ‘על שלושה פשעי... ועל ארבעה לא אשיבנו’, והן מפרטות את הפשע הרביעי והחמור מכולם, שעליו ה’ לא יסלח. הקובץ חותם בנבואה תוכחה על פשעי ממלכת ישראל (ב',ו-טז). זו הנבואה הרחבה והמפורטת ביותר בקובץ והיא מהווה את עיקרו ותכליתו.

א. לחמש הנבואות הראשונות בקובץ יש מכנה משותף מבחינת הסגנון ומבחינת אופי הפשעים ונמעניהם. שימו לב להקבלה בין הנבואה הראשונה לחמישית, ולדמיון ולהדרגה בתיאור הפשעים בנבואות השלישית, הרביעית והחמישית.

ב. הנבואה הראשונה בקובץ (א’,ג-ה) מופנית לארם, שפגעה ושיעבדה את תושבי הגלעד שבעבר הירדן המזרחי באכזריות. עיינו ברקע למעשה אכזרי זה במלכים ב י”ג,ז. עונש הגלות המושת על ארם (ה) חוזר גם בנבואות על עמים אחרים, אבל רק כאן נזכר שם המקום אליו יגלו - ‘קיר’. ראו את נבואת עמוס לקמן ט’,ז, וחשבו מה מסמלת חזרת ארם לקיר.

ג. הנבואה השישית והשביעית בקובץ נבדלות מחמש הנבואות שקדמו להן בכמה היבטים: 

1. עיינו בנבואה על מואב, ובדקו מהו החידוש העקרוני בפשעי מואב, ומה הוא מלמד על שורשן של נבואות התוכחה לעמים. תוכלו להיעזר בדבריו של מ' וייס: ‘בשמוע המאזינים שפשעו המכריע של מואב לא היה אחת מפעולות האיבה השכיחות והבלתי נשכחות כלפי ישראל אלא מעשה חד פעמי נגד מלכו של אדום, הופתעו ותמהו, ולא הסיקו את המסקנה שהדבר הקובע בשפיטתו של ה’ אינו למי נעשה העוול אלא מעשה העוול כשלעצמו בלבד'.

2. עיינו בנבואה על יהודה (ב’,ד-ה) ובחנו במה נבדל חטא יהודה משאר החטאים שנזכרו לעיל. חשבו מהו הפער בין ישראל לעמים המשתקף בהבדל זה, וכיצד הוא משתקף גם בנבואה על ממלכת ישראל.

ד. לסיכום, נסו לשער מדוע נקבע רצף הנבואות הללו כהקדמה לנבואה על ישראל, ומהו הלקח לישראל העולה מקביעת נבואת התוכחה במהלכו של רצף זה.


למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"

Volver al capítulo

השפע מיטיב ומשחית

Volver al capítulo

מפה יואל ד

Volver al capítulo

איפה ירושלים שלנו?

 

בשלושה פסוקים בתנ"ך מתואר כי "ה'... יִשאָג" – ביואל (ד', טז): "וה' מציון יִשאָג ומירושלִַם יִתֵן קולו, ורָעֲשו שמים וארץ וה' מַחֲסֶה לעמו ומָעוֹז לבני ישראל", בעמוס (א', ב): "ה' מציון יִשאָג ומירושלִַם יִתֵן קולו, ואָבלוּ נְאוֹת הָרֹעים ויָבֵש ראש הכרמל", ובירמיהו (כ"ה, ל): "ה' מִמָרוֹם יִשאָג... שָאֹג יִשאָג על נָוֵהוּ...".

על הפסוק בירמיהו נאמר בתחילת התלמוד (ברכות ג' ע"א): 'שלוש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי... ואומר: אוי לבנים, שבעוונותיהם החרבתי את ביתי, ושרפתי את היכלי, והגלֵיתים לבין אומות העולם... מה (נותר) לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים, שגלו מעל שולחן אביהם'.

'הלילה' הוא הגלות, שכן יעקב יצא לחרן בחלום הלילה (בראשית כ"ח, יב), וירד למצרים "במַראֹת הלילה" (שם מ"ו, ב). וגם בני ישראל יצאו ממצרים בסוף הלילה.

השאגה בירמיהו נשמעה על חורבן ירושלִַם, ועל כן היא באה "מִמָרוֹם". השאגה בעמוס נשמעה על חורבן שומרון. רק ביואל נשמעה שאגת הצלה וישועה לירושלִַם.

בליל העצמאות ה-19 למדינת ישראל, בישיבת 'מרכז הרב' בירושלים (המחולקת), שמענו את שאגת נשמתו הפצועה של מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, כשסיפר איך הרגיש בליל 'החלוקה', 'כשנתקיימה בנו אותה הנבואה': "ואת אַרצי חִלֵקוּ" (ד', ב). ברור שפשט הפסוק נאמר על החורבן והגלות, ומשמעו שחילקו את הארץ ביניהם, אבל מו"ר הרצי"ה שמע 'שאגה'. הוא צעק מתוך נשמתו – 'ואיפה חברון שלנו? – אנחנו שוכחים את זה? – ואיפה שְכֶם שלנו?... ואיפה יריחו שלנו?...'. (להאזנה לקטע מתוך הדרשה)

באותה שעת לילה החלו הכוחות המצריים לנוע לתוך סיני, ואיש בארץ עוד לא ידע דבר. בלילה הבא כבר הוכרז גיוס מילואים חלקי. כעבור 3 שבועות עמדו כוחות צה"ל בשכם-חברון-יריחו, עמדו רגלינו "בִּשעָרַיִך ירושלִַם" – וזכיתי אני לעמוד על הר הבית בשחרורו.


נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

Pages

x

Lee el Tanaj cómodamente. ¡Instala nuestra App en tu pantalla de inicio!

📲 Instala nuestra App

Toca el botón de Compartir (el icono de un cuadrado con una flecha hacia arriba) en la barra de Safari, desliza hacia abajo y selecciona 'Agregar a la pantalla de inicio'.