לדעת להתוודות

 

להסבר אודות צורת קריאה זו של הפרק בתהלים - לחצו כאן

המלך דוד הוא שלימד לעולם כוחו של וידוי נקי, קצר ופשוט. כשאמר לו נתן הנביא – "אַתָּה הָאִישׁ", ענה דוד – "חָטָאתִי לַה'" (שמואל ב יב, ז-יד).

יש שם פִּסקה באמצע הפסוק – שתיקה דרמטית של המקרא – שתיקה, שיכולה להכיל כמה מזמורי תהלים ועוד אלפי תגובות; הנבואה העדיפה לשתוק אותם – כמה קשה לאדם, וכל שכן לשליט להודות בחטא בלי שום 'אבל'...

הנבואה לא השאירה מקום לספק; מרד אבשלום היה חלק מהעונש; בנבואת נתן נזכר בפירוש אונס גלוי של נשים מבית דוד "לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת", וזה הדבר הראשון שעשה אבשלום על הגג, בעצת אחיתֹפֶל (שמואל ב טז, כא-כב). לפיכך, חייב לבוא מזמור וידוי, ובכלי נגינה מתאים להרהורים ומחשבות ("עַל הַשְּמִינִית"), בהמשך למזמורי התפילה הקשורים לבריחת דוד.

הבכי של דוד "בְּמַעֲלֵה הַזֵּיתִים" מהדהד במזמור הזה במילים ברורות כמו הקשר בין הראש החפוי, לבין "ה'... כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי" (ג, ד).

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית   
מִזְמוֹר לְדָוִד;

ה', אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי,   
וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי;
חָנֵּנִי ה' כִּי אֻמְלַל אָנִי,   
רְפָאֵנִי ה' כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי;
וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד,

וְאַתָּה ה' עַד מָתָי [תענישני];

שׁוּבָה ה' חַלְּצָה נַפְשִׁי   
הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן [יתגלה בעולם] חַסְדֶּךָ;

כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ,
בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ [על חטאו];

יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי,
אַשְׂחֶה [בבריכת דמע] בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי,   
בְּדִמְעָתִי, עַרְשִׂי אַמְסֶה (=כקרח נמס);

עָשְׁשָׁה (=כהתה) מִכַּעַס עֵינִי,  
עָתְקָה (=הזדקנה בגלל=) בְּכָל צוֹרְרָי;
סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן,

כִּי שָׁמַע ה' קוֹל בִּכְיִי;
שָׁמַע ה' תְּחִנָּתִי,
ה' תְּפִלָּתִי יִקָּח;

יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי,
יָשֻׁבוּ [מרדיפתם] יֵבֹשׁוּ רָגַע (=ברגע).

מזמור זה הפך לוידוי יומי קבוע של עדות רבות בעם ישראל, וגם שלי.


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

לשאוב כוח מהתפילה

Volver al capítulo

הצלת המשורר ממצוקותיו

Volver al capítulo

תפילת בוקר

 

אחרי תפילת לילה מתבקשת תפילת בוקר, עם כלי נגינה מתאימים לבוקר("הַנְּחִילוֹת"). האם יש קשר לבוקר שבא אחרי ליל הבריחה ההוא? האם עדיין  מהדהד הסיפור הנורא על בריחת דוד מפני אבשלום?

היה רגע מכונן בו פסק דוד בבריחתו שירושלִַם, 'נוה הקודש' הקבוע לדורות, חשובה ממנו; זו משמעות הכרעתו להשיב את "ארון הא-להים" לעיר, באומרו (שמואל ב טו, כה-כו):

אִם אֶמְצָא חֵן (=חנינה) בְּעֵינֵי ה'
וֶהֱשִׁבַנִי  וְהִרְאַנִי אֹתוֹ  וְאֶת נָוֵהוּ (=ירושלִַם);
וְאִם כֹּה יֹאמַר לֹא חָפַצְתִּי בָּךְ –  
הִנְנִי יַעֲשֶׂה לִּי כַּאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָיו;

הכרעה זו – בחירת העיר קודמת וחשובה יותר מדוד וביתו – ניצבת לנגד עינינו עד היום במשמעות ירושלים לדורות, והנה היא נפגשת עם פסוק מרכזי (ח) במזמור ה':
וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא [שוב אל] בֵיתֶךָ...   

לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת, מִזְמוֹר לְדָוִד.

אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה', בִּינָה הֲגִיגִי;
הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי, מַלְכִּי וֵא-לֹהָי,   
כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל;
ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי,   
בֹּקֶר אֶעֱרָךְ [תפילתי] לְךָ וַאֲצַפֶּה;

כִּי לֹא אֵ-ל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה, 
לֹא יְגֻרְךָ (=לא ישכון במגוריך) רָע;
לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ,  
שָׂנֵאתָ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן;
תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב,
אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב ה';

וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ,   
אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ;
ה' נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי,   
הַיְשַׁר (=יַשֵּר) לְפָנַי דַּרְכֶּךָ;

כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה (=כֵּנוּת),
קִרְבָּם הַוּוֹת (=רָעוֹת בלִבָּם) קֶבֶר פָּתוּחַ,
גְּרֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן [במִרמה];
הַאֲשִׁימֵם [לשממה] אֱ-לֹהִים, יִפְּלוּ מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם,
בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵמוֹ, כִּי מָרוּ (=מרדו) בָךְ;

וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ,
לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ, וְתָסֵךְ (=ותָגֵן) עָלֵימוֹ,
וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ;
כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק, 
ה' כַּצִּנָּה (=כמָגֵן),
רָצוֹן (=ריצוי) תַּעְטְרֶנּוּ (=תַקיפֶנוּ).


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

לכתוב ספרות במקום לשיר במקדש

Volver al capítulo

הצלת המשורר וכניסתו למקדש

Volver al capítulo

עקיצת הדבורה

Volver al capítulo

יש דברים שלא אומרים

 

הלילה ההוא בו היה דוד בסכנת מוות מֵעצת אחיתֹפֶל - כל הלילה עבר את הירדן בבריחה מטורפת - ההלם ההוא הוליד מזמור המשך.

בצד אחד (בכתב רגיל) זעקת התפילה, ובצד שני (בכתב בולט) ויכוח נוקב עם רודפיו ("בְּנֵי אִישׁ"), כנראה תומכי אבשלום, שדוד כל כך היטיב עמהם, והם בגדו בו בכזב ובכלימה. נאום התוכחה הזה נאמר רק בלבבו של דוד, שהכיר היטב את רודפיו.

דוד עצמו יוכל לישון בשקט ובביטחון רק כשכולם יתאחדו שוב – "בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו".

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת* מִזְמוֹר לְדָוִד;
בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱ-לֹהֵי צִדְקִי -  
בַּצָּר הִרְחַבְתָּ (=תרחיב)** לִּי,   
חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי.

בְּנֵי אִישׁ -  
עַד מֶה כְבוֹדִי (תָשׂימוּ) לִכְלִמָּה,
(עד מתי) תֶּאֱהָבוּן רִיק, תְּבַקְשׁוּ כָזָב,
סֶלָה;
וּדְעוּ כִּי הִפְלָה (=הבדיל) ה' חָסִיד לוֹ,

ה' יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו;

רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ,  
אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם (=חִשבוּ) עַל מִשְׁכַּבְכֶם
וְדֹמּוּ (ממזימותיכם), סֶלָה;
זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, וּבִטְחוּ אֶל ה';
רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב***
נְסָה (=הָרֵם כמו נֵס) עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה';

נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי (כשהיטבתי להם)
מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ;
בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו (=כשכולם יחד) אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן,   
כִּי אַתָּה ה' לְבָדָד  לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי.

שני דברים מופלאים במזמורים האלה (כמו ברוב מזמורי תהלים) -
אין שום פרט חד משמעי, שקשור לסיפור בריחת דוד מפני אבשלום, ולכן אפשר להתפלל אותם על כל צרות שבעולם, לכל אדם, בכל מקום. רק הכותרת של מזמור ג, מפרשת מה הוליד מזמורי תפילה אלה.

ושתיקה גמורה על גורלו האישי של אבשלום, ועל השבר הגדול של דוד. יש דברים, שאי אפשר לדבר עליהם, "וְדֹמּוּ סֶלָה".

______

*המזמור הראשון שמפורשים בו המנצח וכלי נגינה.
**כמו שכבר "הִרְחַבְתָּ לִי" בצרות קודמות.
***דוד או אבשלום?


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

ממצוקה לתקווה

Volver al capítulo

לישון בשקט

Volver al capítulo

Pages

x

Lee el Tanaj cómodamente. ¡Instala nuestra App en tu pantalla de inicio!

📲 Instala nuestra App

Toca el botón de Compartir (el icono de un cuadrado con una flecha hacia arriba) en la barra de Safari, desliza hacia abajo y selecciona 'Agregar a la pantalla de inicio'.