פן תשמחנה בנות פלשתים

 

זעקת "לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק..." כבר נשמעה במזמור י (בלי ייחוס לדוד), שחותם בתביעה נמרצת - "שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָע..." (י, טו);

מזמור יג (המיוחס לדוד) פותח בנימה אישית - "עַד אָנָה ה'... תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי" - 'עד מתי'? - אך חותם בביטחון מוחלט - "וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי...".

אנו קוראים את סיפורי דוד מתוך ידיעת התוצאה, אולם כאשר הוא נרדף על ידי שאול וצבאו עד שנאלץ לברוח מארץ יהודה (3 פעמים! למואב, ולגת), הוא היה שרוי במתח נורא מיום ליום, כי בכל יום עלול המוות להשיגו - "פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת". אבל היה לו ביטחון פנימי, שה' יציל אותו ואת אנשיו ויגמול עליו לטובה.

לעומת זה, כשברח דוד מפני אבשלום, הביטחון הפנימי שלו כבר היה בספק, מפני חטאו - "אִם אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', וֶהֱשִבַנִי וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ..."(שמואל-ב טו, כה-כו), ולימי הרדיפות והייאוש שבגלות מתאים יותר מזמור י. 

מזמור יג (כמו מזמור ז) חוזר לתאר את רגשות דוד בנדודי בריחתו מפני שאול, תוך כדי קרבות עם גלית הפלשתי ואחיו (שמואל-ב כא, טו-יט), ובייחוד את החרדה "פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים..." (שמואל-ב א, כ) בניצחונם עליו - "פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו" (יג, ה).

לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד; 

עַד אָנָה ה' תִּשְׁכָּחֵנִי (זמן כמו) נֶצַח,   
עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי;   
עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי (לאן להימלט והיכן להיחבא)   
יָגוֹן בִּלְבָבִי יומם, 
עד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי;   
הַבִּיטָה עֲנֵנִי ה' אֱ-לֹהָי,   
הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת;   

פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו,
צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט;

וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי,  
יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ,
אָשִׁירָה לה' כִּי גָמַל (=יגמול) עָלָי.


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

משבר המשורר ובטחונו בה'

Volver al capítulo

ואני בחסדך בטחתי

Volver al capítulo

הצדק אכן יופיע

 

במזמור י אין פתיחה ואין שֵם (והיו שראו בו המשך של ט). מזמור יא דומה לו מאד בתיאורי הרשעים האורבים לחסרי ישע, אבל הוא פותח בדוד, וחותם בביטחון בצדק הא-לוהי שיופיע.

יש רמז אחד של קשר (בפסוק הראשון, היחיד במזמור בגוף ראשון), לסיפורי דוד בצעירותו[1], והוא הגירוש מהר ה' והבריחה לארץ פלשתים ולמואב. "...נוּדִי [מֵ]הַרְכֶם, צִפּוֹר" – בלשוננו: 'עופי מכאן' – בדיוק כך הבין דוד את משמעות הרדיפות של שאול ואנשיו, שהסיתו (לתחושת דוד) את המלך נגדו:

לָמָּה זֶּה אֲדֹנִי רֹדֵף אַחֲרֵי עַבְדּוֹ? 
כִּי מֶה עָשִׂיתִי, וּמַה בְּיָדִי רָעָה?
וְעַתָּה... אִם ה' הֱסִיתְךָ בִי, יָרַח מִנְחָה,
וְאִם בְּנֵי הָאָדָם אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי ה'
כִּי גֵרְשׁוּנִי[2] הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה'...

לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד

בַּה' חָסִיתִי,
אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי –   
נוּדִי הַרְכֶם (=[מ]ההר שלכם), צִפּוֹר;   

כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת
כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל  
לְיִשְׁרֵי לֵב;
כִּי הַשָּׁתוֹת (=כשהיסודות) יֵהָרֵסוּן, 
צַדִּיק מַה פָּעָל?

ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ [בארץ],
ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ,
עֵינָיו יֶחֱזוּ, עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם;
ה' צַדִּיק יִבְחָן,  
 

וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ;
יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים (=גחלי פחם-אש),
אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת (=סערות)
מְנָת כּוֹסָם (=גורלם);

כִּי צַדִּיק ה', צְדָקוֹת אָהֵב,   
[המביטים] יָשָׁר, יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ (=פניו).

_________________________________

[1] בין אם המזמור נתחבר על ידי דוד (כפי שהבינו חז"ל), או הוקדש לכבודו
[2] רש"י (י"א, א) קשר בין נדידת הציפור, לבין דברי דוד על גירושו מנחלת ה', והוסיף, כי הכתיב "נודו", מכוון לעם ישראל כולו, הנודד כציפורים


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

מעשי הרשעים ומשפטו של ה'

Volver al capítulo

יציבות בעולם מלא תנודות

Volver al capítulo

קינה על הרֶשַׁע ותפילה לצדק

Volver al capítulo

התמודדות עם הצלחת הרשע

Volver al capítulo

למה ה' תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה?

Volver al capítulo

מהן המצוות העיקריות?

"מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ: הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ: לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ: נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר: כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם" (תהילים ט"ו)

 

מסכת מכות, דף כ"ג ע"ב

דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה, שלש מאות וששים וחמש לאוין, כמנין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה, כנגד איבריו של אדם...

בא דוד והעמידן על אחת עשרה, דכתיב: "מזמור לדוד, ה' מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם" (תהילים ט"ו, א-ה).

בא ישעיהו והעמידן על שש, דכתיב: "הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע..." (ישעיהו ל"ג, טו)

בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם ה’ אלהיך..." (מיכה ו', ח)

בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר: "כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו" (עמוס ה', ד)

מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: אימא דרשוני בכל התורה כולה, אלא בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר "וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב', ד).


להעמקה בדברי הגמרא ניתן לעיין בפירושו של המהר"ל בספרו 'תפארת ישראל'

Volver al capítulo

Pages

x

Lee el Tanaj cómodamente. ¡Instala nuestra App en tu pantalla de inicio!

📲 Instala nuestra App

Toca el botón de Compartir (el icono de un cuadrado con una flecha hacia arriba) en la barra de Safari, desliza hacia abajo y selecciona 'Agregar a la pantalla de inicio'.