שלח אורך ואמתך

"שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ" (תהילים מ"ג, ג)

 

רש"י :

"שלח אורך ואמתך" -

מלך המשיח שנדמה לאור שנאמר (תהלים קל"ב, יז): "ערכתי נר למשיחי",

ואליהו הנביא שהוא אמיתי נביא נאמן. 


פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ה - החדש הזה ד"ה [ד] יהודה בר 

יהודה בר נחמן בשם ר' שמעון בן לקיש פתח:

"שלח אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך" (תהלים מ"ג, ג) - 

"שלח אורך", זה משה, "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו" (שמות ל"ד, כט).

"ואמתך", זה אהרן, "תורת אמת היתה בפיהו" (מלאכי ב', ו), "תומיך ואוריך לאיש חסידך" (דברים ל"ג, ח).

 

Volver al capítulo

רק לא מלחמת אחים

 

שירת דוד מופיעה פעמיים במקרא.

האחת בספר שמואל ב פרק כ"ב שבו נוהגים להפטיר בשבוע של פסח לאחר קריאת שירת הים, והשנייה בתהילים פרק י"ח.

שירה גדולה ונשגבה זו ראויה לעיון מקיף, תוך תשומת לב לשינויים בין שני המקומות בהן היא מופיעה*. אך במסגרת זו נתמקד בנקודה אחת הנוגעת לכותרת השירה, כפי שהיא מצוינת בפתח המזמור שלפנינו:
"לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד
אֲשֶׁר דִּבֶּר לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת
בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל" (א).

כותרת המזמור מציינת כי שירה זו נאמרה לאחר הצלת דוד מכף כל אויביו, והצלה זו ודאי לא התחוללה ביום אחד ואף לא בשנה אחת. אך עם זאת נראים הדברים ששירה זו נאמרה בעת התפעמות מיוחדת בתום מסכת תלאות ארוכה וממושכת, ועל שעה גדולה זו נאה לדוד לומר:
"בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ
מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל".

אלא שהבחנה חדה זו בין שאול לבין שאר אויבי דוד אומרת דרשני: מדוע יש לציין את שאול בנפרד מכולם?

ואכן על שאלה זו עומד רש"י בפירושו לתהילים, וכה דבריו:
"והלא שאול בכלל היה? אלא לפי שהיה קשה עליו ורודפו יותר מכולם".

ועדיין יש לתהות: וכי היה שאול - דרך משל - אויב קשה יותר מגלית הפלשתי, ומכל הפלשתים והאדומים, העמונים והמואבים שכנגדם לחם דוד עוד שנים ארוכות לאחר מות שאול?**

לפי מיטב הכרתי ניתן להבין היטב את ההבחנה בין שאול לבין שאר אויבי דוד, דווקא על רקע תולדות ישראל הרצופים תלאות ומלחמות מני קדם ועד היום.

המאבק כנגד שאול לא היה בהכרח קשה ומסוכן יותר מבחינה פיזית, אך כואב וצורב יותר דווקא מפני שהיה מאבק בין אחים, אשר במקום ללחום יחדיו - כתף אל כתף - כנגד אויבים מבחוץ, נלחמו זה בזה.

מעבר לצער הנפש הכרוך במלחמת אחים, יש לנהוג בה באמות מידה שונות ולקבוע ביחס אליה 'קווים אדומים' שאותם אין לעבור אף בשעת סכנה.

כך - דרך משל - נהג שמשון הגיבור כלפי אנשי יהודה שבאו למקום מחבואו בסעיף סֶלַע עֵיטָם (בסמוך לאפרת שבגוש עציון) וביקשו למוסרו לידי הפלשתים אויבי נפשו.

שמשון אומר להם אך זאת: "הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם" (שופטים ט"ו, יב) - לא מפני שאין בידו להכותם מכה אחת אפיים, כפי שעושה הוא מיד לאחר מכן להמון הפלשתים, אלא מפני שאין הוא רוצה להילחם באחיו בני יהודה על אף היחס המחפיר שלהם כלפיו.

וכך נוהג דוד עצמו ביחס לשאול, בשעה שהוא גוער באנשיו המבקשים כמה פעמים להכות את שאול ואומר להם:
"חָלִילָה לִּי מֵה', אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ ה' לִשְׁלֹחַ יָדִי בּו, כִּי מְשִׁיחַ ה' הוּא. וַיְשַׁסַּע דָּוִד אֶת אֲנָשָׁיו בַּדְּבָרִים וְלֹא נְתָנָם לָקוּם אֶל שָׁאוּל..." (שמואל א כ"ד, ו-ז)

מלחמת אחים היא הקשה והנוראה מכל. ממלחמת שאול בדוד מני קדם ועד מלחמות היהודים בעת שיבת ציון, מהמחתרות בסזון ואלטלנה ועד לעקירה ולגירוש בימינו.

ולפיכך ראויה ההצלה ממלחמת אחים להדגשה מיוחדת בשירת דוד:
"בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו
וּמִיַּד שָׁאוּל".

______

* שיעור מורחב על פרק זה ראו: ׳פשר שירת דוד׳, תנ״ך שבעל פה, עמ׳ 202-222.
** ועיינו בפירוש דעת מקרא, שמואל ב כ"ב, המנסה ליישב שאלה זו בדרכים שונות.


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

אלי למה עזבתני?


בשיר שלפניכם אוגדו פסוקים ממזמור כ"ב וממזמור כ"ג בתהילים:

"למנצח על אילת השחר מזמור לדוד 

אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי" (כ"ב, א-ב)

"גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי

שבטך ומשענתך המה ינחמני" (כ"ג, ד)   

Volver al capítulo

אילת השחר והאילות

Volver al capítulo

ממצוקת המשורר לקבלת מלכות ה' בעולם

Volver al capítulo

אילת השחר ואסתר המלכה

Volver al capítulo

שושלת לעולם

 

המזמור השלישי ברצף הפותח באותה כותרת – "למנצח מזמור לדוד" הוא כבר חגיגת עוז של מלכות דוד המלאה ביטחון בה' ושמחת ישועתו. למעשה זהו הרצף היחיד בתהלים של 3 מזמורים בכותרת זו; מזמורים אחרים בכותרת זו, גם בהם זעקות ישועה מתוך מצבי מצוקה והסתר פנים, במיוחד במצבי מלחמה, ראו מזמור יג, לא, מא, ועוד

אלו "חיים שָאַל" המלך דוד מאת ה', ומהו "אֹרֶךְ ימים עולם ועד" שה' נתן לו? המזמור מתייחס לנבואת נתן הנביא (שמואל ב ז), בה נתבשר דוד על בנו שישב על כסאו, ו"הוא יבנה בית לשמי, וכֹנַנְתי את כסא ממלכתו עד עולם".

שום אדם לא חי לעולם, אבל שושלת מלכותית יכולה למשול דורות רבים – בהבטחת ה' לדוד, תישמר זכות צאצאיו (הראויים לכך), לעולם.


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

הודיה לה' על הצלחת המלך

Volver al capítulo

מלכות אדם מעצימה את מלכות ה'

Volver al capítulo

ה' עונה לתפילות ישראל

"לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי..." (תהילים כ"ח, א)

 

מדרש תהלים, מזמור כח

לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי -

זהו שאמר הכתוב "חלקי ה' אמרה נפשי" (איכה ג', כד),

ישראל אומרים: אין חלקנו אלא בהקב"ה, שנאמר "חלקי ה' אמרה נפשי",

הקדוש ברוך הוא אומר: אין חלקי אלא ישראל, שנאמר "כי חלק ה' עמו" (דברים ל"ב, ט),

לפיכך כשישראל מתפללין לפניו הוא עונה אותם, שנאמר "אליך ה' אקרא, צורי אל תחרש ממני" (תהילים כ"ח, א). 

 

 

 

מדרש תהילים - מדרש אגדה לספר תהילים הדורש את מזמורי תהילים לפי סדרם. חלק מהמדרש נערך ככל הנראה בארץ ישראל בין המאה השמינית למאה העשירית (פרקים א'-קי"ח) וחלק אחר שלו (פרקים קי"ט-ק"נ) נערך מאוחר יותר. ההבדל בין החלקים ניכר בכך שהדרשות בחלק השני קצרות יותר ושמות חכמים כמעט ולא נזכרים בו. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)

Volver al capítulo

Pages

x