"לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד.
אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי
רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי" (א-ב)
דרשו חכמים (מובא ברש״י על אתר) שמזמור זה אמרהו מרדכי ואסתר בשושן הבירה. וברוח זו מפרשת הגמרא [1] את הפרק כולו כמתייחס למאורעות במגילה. ואף לומדת מכאן הלכות הנוגעות לעניין קריאת המגילה.
אמנם ודאי שאין כוונת חכמים לומר שפרק זה חובר לכתחילה על ידי מרדכי ואסתר, שהרי כותרת הפרק מעידה במפורש שמזמור זה דוד אמרו. אלא ודאי כוונתה לומר שמרדכי ואסתר חזרו ואמרוהו בשושן הבירה ומצאו בו ביטוי הולם להלך נפשם באותה שעה של ייסורים וציפייה לישועה. אלא שעדיין יש לתהות: הן פרקים רבים בתהילים עוסקים במציאות של זעקה לישועה ומדוע נבחר דווקא פרק זה?
דומה שהמפתח לשאלה זו מצוי בכותרת הפרק: "לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר". על המשמעות המדויקת של איילת השחר נעמוד בהמשך, אך כאן נציין ששמה העברי של אסתר הוא הדסה כאמור במפורש במגילה, ואילו אסתר הוא שמה הלועזי שמשמעותו בפרסית "כוכב השחר".
שם זה שבו כונתה האלילה הפרסית "אסתהר" וככל הנראה גם האלילה הכנענית "עשתורת", וכן האלילה היוונית "ונוס" – נקרא על שם כוכב הלכת נֹגה הזורח בפאתי מזרח לפני עלות השחר ובולט בזוהרו ויופיו.
מעתה ברורה האסוציאציה בין מזמור כ"ב בתהילים הפותח באילת השחר לבין אסתר המלכה ששמה בפרסית כוכב השחר.
***
במדרש תהילים המופיע בילקוט שמעוני, אמרו חכמים:
"למנצח על איילת השחר – למי שקופצת כאיילה ומאירה לעולם. בלילה - אף על פי שהוא לילה, יש בו אור הלבנה וכוכבים ומזלות. אימתי הוא חושך – בעלות השחר. הלבנה שוקעת והכוכבים נכנסים והמזלות הולכים להם. אותה שעה אין חושך גדול הימנו, ואותה שעה הקב"ה מעלה את השחר מתוך החושך ומאיר לעולם" [2]
בשעת חשכה זו לעת חילוף משמרות, עומד המלך דוד וזועק: "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי" (ב) ואינו חש באותה שעה שדווקא מתוך החושך בא האור בבחינת "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי" (מיכה ז', ח).
וכך אף אסתר זועקת בלכתה אל המלך אחשורוש, בשעה שהיא חשה כביכול שנסתלקה שכינה הימנה: "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי" (ב) ואינה חשה את שרמוז בשמה אילת השחר כי השחר בא מתוך השחור ומכוחו עוד יבקע האור.
***
אלא שאחרי ככלות הכל מן הראוי להתבונן בדברים המופלאים של הירושלמי (בתרגום לעברית):
"אמר ר' יוסי בי רבי בון: אותה אילת השחר - מי שאומר שכוכב היא טועה... ומה היא? כמין שני קרני אור העולות מן המזרח ומאירות" [3]. ההבדל האסטרונומי בין כוכב השחר לבין איילת השחר ברור אפוא לחלוטין.
כוכב השחר שייך לממלכת הכוכבים המאירים בלילה, ואילו איילת השחר היא קרני האור הראשונות הנובעות מאור החמה, הנסתרת עדיין, ומבשרות על בואה.
אך עם זאת לא זז ממקומו הקשר האסוציאטיבי בין כוכב השחר לאיילת השחר. אכן אסתר היא כוכב השחר המבשר גאולה של גלות בחוץ לארץ בעידן של שעבוד מלכויות ולפיכך אין אומרים עליה הלל לפי שלא היה הנס בארץ ישראל ובאותה שעה אנו עדיין עבדי אחשורוש.
אך במסתרים נושקת גאולה זו של כוכב השחר המפציע בחשכת הגלות לאיילת השחר הבאה לאחריה ומבשרת את הגאולה השלמה העולה קמעה קמעה בארץ ישראל [4].
דווקא משום כך יקרה מפז תפילת כוכב השחר על איילת השחר ועליה ראוי לומר את שענה ה' לאיוב מתוך הסערה:
"בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר
וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלוֹהִים". (איוב ל"ח, ז)
לכאורה בעלות השחר של אור היום בטל אורם של כוכבי הבוקר בבחינת "דשרגא בטיהרא מאי אהני ליה?" (=אור נר בצהרי יום מה ערכו?) [5] ועל כוכבי הבוקר היה ראוי להם להתעצב על שאין ניכר עוד אורם. אך באמת שמחים הם על עצם העובדה שנגלה אור היום והם מילאו את תפקידם נאמנה בשעת החשכה האחרונה. זה סוד גדולתה של אסתר המלכה וזוהי רננתה המצטרפת לכוכבי הבוקר: "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר".
_____________________
[1] ראו למשל: תלמוד בבלי, מגילה, דף ט"ו ע״ב.
[2] ילקוט שמעוני, תהילים, תרפ"ה.
[3] תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות פרק א׳, ה"א.
[4] שם: ״אמר רבי חייא רבה... כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת".
[5] תלמוד בבלי, חולין, דף ס' ע״ב.
באדיבות אתר 929
