תרגום עזרא ה' לעברית

א. וְנִבָּא חַגַּי הַנָּבִיא וּזְכַרְיָה בֶּן עִדּוֹא הַנְּבִיאִים עַל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַיִם, בְּשֵׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם. ב. אָז קָמוּ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק, וְהִתְחִילוּ לִבְנוֹת בֵּית הָאֵל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וְעִמָּם הַנְּבִיאִים שֶׁל הָאֵל עוֹזְרִים לָהֶם. ג. בּוֹ בַזְּמָן, בָּא אֲלֵיהֶם תַּתְּנַי פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר, וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וְחַבְרֵיהֶם, וְכָךְ אוֹמְרִים לָהֶם: מִי נָתַן לָכֶם צַו, הַבַּיִת הַזֶּה לְהִבָּנוֹת וְתָכְנִיתוֹ זוֹ לְהַשְׁלִים? ד. אָז כָּךְ אָמַרְנוּ לָהֶם: מִי הֵם שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר זֶה הַבִּנְיָן בּוֹנִים? ה. וְעֵין אֱלֹהֵיהֶם הָיְתָה עַל זִקְנֵי הַיְּהוּדִים, וְלֹא בִטְּלוּ אוֹתָם, עַד [אֲשֶׁר] הַדִּין-וְחֶשׁבּוֹן לְדָרְיָוֶשׁ יֵלֵךְ, וְאָז יָשִׁיבוּ הַמִּכְתָּב עַל זֶה. ו. תַּקְצִיר הָאִגֶּרֶת אֲשֶׁר שָׁלַח תַּתְּנַי פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר, וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וַחֲבֵרָיו הַפַּרְסִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר, אֶל דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ. ז. הַדָּבָר שָׁלְחוּ אֵלָיו וְכָךְ כָּתוּב בְּתוֹכוֹ: לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ, הַשָּׁלוֹם הַכֹּל! ח. יָדוּעַ יִהְיֶה לַמֶּלֶךְ שֶׁהָלַכְנוּ לִיהוּדָה הַמְּדִינָה, לְבֵית הָאֵל הַגָּדוֹל, וְהוּא נִבְנֶה אֶבֶן גְּלָל, וְעֵץ מוּשָׂם בַּקִּירוֹת, וְהַמְּלָאכָה הַהִיא מָהֵר נֶעֱשֵׂית, וּמַצְלִיחַ בִּידֵיהֶם. ט. אָז שָׁאַלְנוּ אֶת  הַזְּקֵנִים הָהֵם, וְכַזֹּאת אָמַרְנוּ לָהֶם: מִי שָׂם לָכֶם צַו, הַבַּיִת הַזֶּה לִבְנוֹת, וְהַתָּכְנִית הַזֹּאת לְהַשְׁלִים? י. וְאַף שְׁמוֹתֵיהֶם שָׁאַלְנוּ אוֹתָם לְהוֹדִיעֲךָ, אֲשֶׁר נִכְתֹּב שֵׁם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בְּרֹאשָׁם. יא. וְכַזֵּה הַדָּבָר הֵשִׁיבוּנוּ לֵאמֹר: אֲנַחְנוּ הֵם עֲבָדָיו שֶׁל אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וּבוֹנִים הַבַּיִת אֲשֶׁר הָיָה בָּנוּי מִלִּפנֵי זֶה שָׁנִים רַבּוֹת, וּמֶלֶךְ לְיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל בָּנָהוּ וְהִשׁלִימוֹ. יב. אֵלָּא, מִשֶּׁהִרְגִּיזוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם, נָתַן אוֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הַכַּשְׂדִּי, וְהַבַּיִת הַזֶּה הֶחֱרִיבוֹ, וְהָעָם הֶגְלָה לְבָבֶל. יג. אֲבָל בִּשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ, הַמֶּלֶךְ שֶׁל בָּבֶל, כּוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ נָתַן צַו,בֵּית הָאֵל הַזֶּה לְהִבָּנוֹת.יד. וְאַף הַכֵּלִים שֶׁל בֵּית הָאֵל, שֶׁל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר הוֹצִיא מִן הַהֵיכָל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם וְהוֹבִיל אוֹתָם לַהֵיכָל שֶׁל בָּבֶל, הוֹצִיא אוֹתָם כּוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ מִן הַהֵיכָל שֶׁל בָּבֶל, וּנְתָנָם לְשֵׁשְׁבַּצַּר שְׁמוֹ אֲשֶׁר פֶּחָה שָׂמוֹ, טו. וְאָמַר לוֹ: אֵלֶּה הַכֵּלִים שָׂא, לֵךְ הוֹרֵד אוֹתָם בַּהֵיכָל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וּבֵית הָאֵל יִבָּנֶה עַל מְקוֹמוֹ. טז. אָז שֵׁשְׁבַּצַּר זֶה, בָּא נָתַן אֶת הַיְּסוֹדוֹת שֶׁל בֵּית הָאֵל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וּמֵאָז וְעַד עַתָּה נִבְנֶה וְלֹא נִשְׁלָם. יז. וְעַתָּה אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִבָּדֵק בְּבֵית הַגְּנָזִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ שָׁם אֲשֶׁר בְּבָבֶל, אִם יֵשׁ שֶׁמִּכּוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ נִתַּן צַו, לִבְנוֹת בֵּית הָאֵל הַזֶּה בִּירוּשָׁלַיִם, וּרְצוֹן הַמֶּלֶךְ עַל זֶה יִשְׁלַח אֵלֵינוּ.


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

המנדט והספר הלבן

Volver al capítulo

דמותו של עזרא

 

הכתוב מעיד על עזרא שארתחשסתא המלך נתן לו כל מבוקשו (ז', ו), והוא ביקש: א. רשיון עלייה. ב. זכויות למקדש ולמשרתיו. ג. תפקיד שופט עליון על כל יהודי עבר הנהר.

כל אלה עדיין אינן דרישות פוליטיות מובהקות. על כח ממלכתי אדמיניסטרטיבי ויתר מתחילה. לעומת זאת הוא מופיע לפנינו כנושא התורה, כאיש הבטחון והאמונה, עם נטיה לסמליות.

כשעזרא בודק את מחנה העולים על יד החידקל ואינו מוצא לויים בתוכם, אין הוא נח ושוקט עד שהוא מוצא מספר לויים ומצרפם לעולים (טו-יט), בגלל תפקידם המוגדר בעבודת הקודש והמקדש. ועוד: כדי שתהיה יציאת בבל דומה ליציאת מצרים ומכילה את כל המעמדות הידועים לנו מספר התורה.

עוד עובדה מעידה על חיבת הסמל של עזרא: הוא ומחנהו עזבו את בבל דווקא יומיים לפני הפסח (לא). מסתבר שהתכוון לעבור את הפרת בליל ראשון או שביעי של פסח. כך גם הכניסה לירושלים בראש חודש אב לא מקרית היתה. כוונה סמלית אחרת יש לראות בזה שבבואו לירושלים הוא מקריב עולות "שנים עשר על כל ישראל" (לה), רוצה לומר על שנים עשר שבטי ישראל, אף על פי שרוב העולים היו משבט יהודה, בנימין ולוי.

עזרא דורש את התורה ומורה על פי זה איסור חיתון בכל הנכרים (פרקים ט'-י'), ובזה סלל דרך חדשה לחכמי ההלכה שבאו אחריו.

עזרא מסר את הוראת התורה לחכמים שעלו מכל שכבות האומה, וזה היה רעיון נועז של מתקן. דמותו כמתקן תקנות משתקפת במסורת חז"ל. הבולטות מהן הן: שינוי כתב דעץ הקדום והמקודש וקביעת הכתב המרובע תחתיו, וקביעת עתים לקריאת התורה בציבור ותרגומה ללשון העם.

כשעזרא רוגז על מעשי העם הוא מתאבל ומורט את שיער ראשו, בוכה ומתפלל ומשפיע בזה על העם שנאסף אליו (פרק ט').

כל דבריו שנמסרו לנו משווים לעזרא דמות של איש דת, איש הכוונה וההתלהבות, הבטחון והאמונה, איש העיון, שאינו מסוגל לתפקיד הדורש שימוש בכח והיאבקות ממושכת עם המציאות, המותנה בתנאים כלכליים ופוליטיים.


נערך ע"י צוות אתר התנ"ך, מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, מבוא לספרי עזרא ונחמיה

Volver al capítulo

רשיון ארתחששתא

 

רשיון ארתחששתא ניתן לעזרא הסופר כתעודה אישית, לקראת עלייתו לירושלים בשנת שבע למלכות ארתחששתא, אך רוב סעיפיו נוגעים לכלל, ועזרא הוא רק שליחו של המלך לשם ביצועם. רשיון ארתחששתא הביא הרחבה נוספת של זכויות היהודים. 

שונה היא מטרת העלייה כאן מזו שברשיון כורש. שם היא לצורך בניית המקדש, וכאן כשיירת לוואי לעזרא הסופר ההולך להשליט את חוק התורה ביהודה.

בנוסף לרשיון דריוש, הנוגע להחזקת המקדש וכלכלתו, המלך מינה את עזרא להיות דוברו הראשי של המקדש כלפי גזברות עבר הנהר. גם התקציב השנתי של המקדש שקבע ארתחששתא ניתן בעין יפה (הסכום הדרוש לרכישת קרבנות הציבור מסתכם בפחות מן החלק העשירי מזה שהוקצב).

ארתחששתא הבין שאם המקדש הוא מוסד ממלכתי, מן הדין שכל העובדים בו ייחשבו כפקידי המלך, הפטורים מתשלומים ושיעבודים המוטלים על שאר התושבים. על ידי פקודה זו נעשו הכהנים בני חורין ושותפים למעמד של בעלי פריבילגיות מיוחדות מטעם השררה. 

עזרא נתמנה לשופט עליון לכל היהודים היושבים באחשדרפת עבר הנהר, וגם נקבע שחוק התורה הוא לגביהם חוק המלך, שכל המתנגד לו ייענש בכל תוקף. לסעיף זה אין דומה ברשיונות המלכים שקדמו. זכות שיפוט אוטונומית לפי חוקת התורה ועל ידי שופטים שיתמנו על פי עזרא היתה גם עובדה מהפכנית כלפי פנים, וגם מכרעת לדורות כלפי חוץ. זכות זו היא הישגו הגדול של עזרא הסופר, אשר ויתר הרבה על כבודו האישי אך עמד על דרישתו וגם קיבל כל בקשתו בכל הנוגע "לדרוש את תורת ה', ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט" (י). משימה זו צוינה במפורש כמטרת עלייתו בראש הרשיון (יד). זכות זו שניתנה לעזרא לשפוט את העם לפי התורה הונחלה אחריו למנהיגי היהודים בארץ ישראל ובגולה. על ידי זכות זו הפכה ירושלים למרכז התורה לכל ישראל שבתפוצות. נמצא שסעיף זה ברשיון ארתחששתא היה גורם מכריע להתעצמותה של ירושלים ושל יהודה בכלל. רשיונו של ארתחששתא הוא איפוא החוליה החשובה ביותר בהתפתחותה של יהודה בימי שלטון בית אחימנש.

 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך, מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, מבוא לספר עזרא ונחמיה.

Volver al capítulo

רשיון דריוש

 

בשנת שתים לדריוש, תשע עשרה שנה אחר מתן רשיון כורש, חל מפנה במלאכת המקדש. הדחיפה לכך באה בעיקר מצד הנביאים חגי וזכריה (עזרא ה', א-ב), וגם מראשי השבים, זרובבל מבית דוד ויהושע הכהן הגדול נתנו ידם לזה, ובוודאי סייעה לכך תנועת העולים שהתגברה בימי המהומות והמרידות בבבל ובסביבותיה.

צרי יהודה חידשו את מאמציהם להשבית את הבניה, ולשם כך הניעו את תתני נציב המלך על האחשדרפה עבר נהרא, לבא לירושלים ולברר את העניין במקום (עזרא ה', ג-ד).

תתני חקר ושמע את טענות זקני יהודה שהם בונים על סמך רשיון, אלא שרשיון זה לא היה בידם; ההוכחה היחידה היתה כנראה כלי המקדש אשר הוחזרו בפקודת כורש. הנציב תתני לא הפסיק את העבודה אלא פנה ללשכה הממלכתית כדי לבדוק את נכונות הטענות. כתשובה לפנייתו נתקבל הרשיון מאת דריוש בצורת מכתב, כתוב בלשון הארמית הרשמית (עזרא ו').

חלקו הראשון מכיל תעתיק דברי כורש ביחס לבניין המקדש, החלק השני הוא תוספת משל דריוש.

דריוש הרחיב את היקפו של רשיון כורש, הרחבה שיש בה גם חידוש לשעתו ולדורות. משום כך מהווה מסמך זה שלב נוסף בהתפתחות מדינת יהודה, לא רק כחטיבה דתית אלא גם כיחידה פוליטית.

עצם ההוראה שמלאכת בית האלוקים היא ענינם הבלעדי של ראשי היהודים, שחרר את העדה מזיקה לשלטונות ומבקשת הסכמתם בכל דבר שאפשר היה להכליל בתכנית זו, למשל בניין חומת הר הבית, ואולי גם חלק מחומת העיר הסמוכה למקדש. עצם ההכרה בזקני העם כסמכות לעניינים פנימיים - היא צעד חשוב לקראת הרחבת האוטונומיה של הישוב החדש.

בולט יותר היה מתן הרשאה לכהנים, כלומר: לכהן הגדול ולרעיו, בדבר תקציב המקדש. על ידי זה נוצר תא אחד אשר ספג אמצעים כספיים כיד המלך, והודות לכך נעשה בעל השפעה על הסביבה מעוטת האמצעים, וממילא לא רחק היום שהכהן הגדול ירכז בידו כח ותוקף של שלטון. התוצאות לא איחרו לבוא; בעוד שהכהונה הלכה והתחזקה והרחיבה את סמכויותיה, נדחף בית דוד לקרן זוית, לאכזבתם של המקווים לתקומתו. הדים להתפתחות זו אנו שומעים בנבואת זכריה על יהושע הכהן הגדול: "כי הנני מביא את עבדי צמח" (זכריה ג', ח); "אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ" (שם ד', יד); "ועצת שלום תהיה בין שניהם" (שם ו', יג) . הנביא מכיר ביעודם של שני הכוחות, בית דוד ובית אהרון, ומצפה לעדיפותו של בית דוד. משמע שנשקפה סכנה לשלום שבין שני הבתים האלה, בגלל התחרות על השלטון ובשל התוקף שניתן לכהונה מטעם המלך דריוש.

 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך, מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, מבוא לספר עזרא ונחמיה

Volver al capítulo

מדוע התיר דריוש להמשיך בבנייה?

 

מדוע דריוש התיר לבנות את המקדש?

דריוש אשרר את הצהרת כורש והתיר לחדש את בניית המקדש, ובימיו המקדש נחנך.

לפי פשט הכתובים התנהגותו של דריוש משקפת את התפיסה הפרסית הבסיסית: "וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (אסתר ח', ח). מדובר בסדרי מלכות גדולה (מהודו ועד כוש) – המלך לא יכול לחזור מהחלטות שמלך פרס חתום עליהן. וכיוון שיש הצהרה חתומה של מלך פרס, הוא התיר לחדש את הבנייה. יתר על כן הוא מצווה לתת עזרה לבונים מטעם המלכות.

חכמינו ז"ל במדרש בטאו את הרושם החיובי שמלכות דריוש טבעה בעולם במדרש מופלא, לפיו, דריוש היה צאצא של אחשורוש ואסתר:

"אמר רבי יהודה ברבי סימון: דריוש האחרון בנה של אסתר היה. טהור מאמו וטמא מאביו" (ויקרא רבה פרשה יג, ה).

במילים אחרות, מכניסתה של אסתר לבית אחשורוש ניצל עם ישראל משואת ההכחדה, ויתר על כן, הייתה לכך השפעה חיובית גם על העתיד, ונבנה המקדש.


באדיבות אתר ללמוד וללמד

Volver al capítulo

נבואת חגי וזכריה

"וְהִתְנַבִּי חַגַּי נְבִיָּא וּזְכַרְיָה בַר-עִדּוֹא נְבִיַּאיָּא עַל-יְהוּדָיֵא דִּי בִיהוּד וּבִירוּשְׁלֵם בְּשֻׁם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהוֹן: בֵּאדַיִן קָמוּ זְרֻבָּבֶל בַּר-שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בַּר-יוֹצָדָק וְשָׁרִיו לְמִבְנֵא בֵּית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְעִמְּהוֹן נְבִיַּאיָּה דִי-אֱלָהָא מְסַעֲדִין לְהוֹן" (עזרא ה', א-ב)

 

ועתה בשנת שתים לדריוש נתנבאו חגי וזכריה הנביאים אל היהודים אשר בארץ יהודה ובירושלים בשם אלהי ישראל אליהם

לבנות בנין הבית בלא רשות המלך דריוש:

אז התחילו לבנות ביתו של הקדוש ברוך הוא אשר בירושלים ועמהם הנביאים של הקדוש ברוך הוא עוזרין ומסייעין להם:

 

 

 

רש"י - ר' שלמה יצחקי. גדול פרשני המקרא והתלמוד. חי בצרפת בין השנים 1040-1105. הקים ישיבה בטרואה, בה עסקו לא רק בלימוד תלמוד אלא גם בלימוד מקרא. מצאצאיו: רשב"ם; רבנו תם; ר' יצחק הזקן מבעלי התוספות.  

Volver al capítulo

הקשר בין בטחון לחברה

Volver al capítulo

הצהרת כורש - שתי גרסאות

 

ספר עזרא פותח ב"הצהרת כורש" המפורסמת. 

בפרק ו' רשום נוסח אחר של ההכרזה - הוא כתב הזכרון או ה"דכרונה". תתני, פחת עבר הנהר, עורר בימי דריוש את שאלת הרישיון לבניין המקדש. זקני יהודה טענו לפניו, שרישיון זה נתן להם בשעתו המלך כורש. עתה נשכח הדבר ותתני ביקש לחפש בבית המלכות עדות לצו כזה. והנה נמצאה לאחר חיפושים בעיר אחמתא מגילה משנת אחת לכורש. במגילה הכתובה ארמית מצווה כורש בלשון תקיפה לבנות את הבית, ומפורט בו דבר הצו של המלך: הבית ייבנה, יסודותיו יהיו חזקים, ההוצאה תינתן מבית המלך, הביזה שהוציא נבוכדנצר מההיכל בירושלים תוחזר למקומה לבית האלהים. אף נזכרות בה במגילה זו מידות המקדש ומפורטת שיטת הבינוי: נדבכי אבן כבדה שלושה ונדבך עץ אחד (ד).

פרושו של דבר, שהשתיירו בידינו שתי נוסחאות של הכרזת כורש. האחד - "המכתב" העברי: לשונו קצובה, פסקנית ונלהבת; האחר - כתב הזכרון: לשונו עניינית, מפורטת, "יבשה".

אין צורך לתלות בגרסאות הללו שינויי נוסח טקסטואליים ואפשר ליישב את ההבדלים בדרך של הבחן היסטורי-ריאלי. מתקבל על הדעת, שנוסח המכתב הוא הנוסח הגלוי, שהושמע בפומבי והועבר בידי רצים. מכאן לשון הכתוב: "ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר" (א', א). ה"דכרונה" הוא ניסוח הצו הרשמי, הכתוב ארמית שנשתמר ברשומות הגנזך המלכותי. טבע הדברים מחייב, שהאחד ייתפס להפלגי דיבור וינשא את המלך בפני העם, ואילו האחר יהא טבוע בחותם של צו שליטים, מעשי ומאופק.

גם מקום גניזתו של כתב הזכרון יש בו - לדעתי - כדי אסמכתא לסברה זו. אחמתא (אכבטנה) שבה נמצאה המגילה, שימשה בירת קיץ למלכי האכמנידים. כורש ישב בעיר זו בחודשי הקיץ בשנה הראשונה למלכותו בבבל, היא שנת 538 לפנ"ס. אין תימה בכך, שדווקא שם, בעיר זו, שהיה לה צביון בינלאומי, לפי מושגי הימים ההם, גנז את הנוסח הרשמי של ההכרזה ליהודה, שכתוב היה בלשון הארמית, שכבר אז היו לה מהלכים במשא ומתן שבין עמים וממלכות.


נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא מתוך אתר דעת

Volver al capítulo

עליית עזרא ומטרותיה

 

פרק ז' נפתח במילים "ואחר הדברים האלה" (א) המגשרות בין אירועי שנת שתיים לדריווש המתוארים בפרק ו', לימי שלטונו של המלך ארתחשסתא, ועליית עזרא ונחמיה.
דמותו של עזרא מנהיגה את עם ישראל במעבר מן החזון הנבואי אל עולמם של חכמים. דמותו נחקקה בזיכרון הדורות כמנהיג רוחני רב השפעה, כעין משה שני. בפרקנו ניתן לראות את מטרות עלייתו של עזרא, להתוודע לאופי הנהגתו ולדרך בה הוא מתמודד עם האתגרים הרוחניים והדתיים שהוא פוגש עם עלייתו ארצה.

1. יחוסו של עזרא:
בפסוקים א-ה מפורט אילן היוחסין של עזרא, שמגיע עד לאהרון הכהן ולכהן האחרון של בית ראשון שריה לבית צדוק. מהו הרושם שיוצר יחוס כזה בעיני הקוראים? יחוס זה יקבל משמעות גדולה בפרקים הבאים, לאור מאבקו של עזרא בנישואי התערובת.

2. עליית עזרא:
נסו להשוות בין עליית עזרא לעליית זרובבל בפרק ב': שימו לב לפרטי העלייה, לתאריך היציאה הסמלי, עד כמה העלייה קטנה ביחס לעליית זרובבל, מי נמצא בה ומי חסר. שימו לב לעדותו הנוגעת ללב של עזרא על העדר השמירה על השיירה (ח', כא-כג).

3. מינויו של עזרא על ידי ארתחשסתא:
קראו את רישיון ארתחשסתא (ז', יא-כו). השוו לרשיונות כורש (א', ב-ד; ו', ג-ד) ודריווש (ו', ו-יב), מה הוא מוסיף עליהם? המינוי כולל סמכות רחבה על היהודים ברחבי האזור ולא רק בארץ ישראל (כה) וכן סמכויות ענישה ושיפוט (כו), נסו לזכור אותם ולבחון האם משתמש עזרא בסמכויותיו אלה.

4. מטרת עלית עזרא:
על תפקידו של עזרא אנו יכולים ללמוד מהאזכורים השונים של תפקידו כ"סופר" לאורך הפרק (ו, יא, יב, כא). את הגדרת מטרותיו ניתן להסיק מפסוק י (שימו לב לביטוי "ללמד בישראל חק ומשפט" והשוו לשמות ט"ו, כד-כה; יהושע כ"ד, כב-כה. היזכרו בעליית זרובבל ונסו לעמוד על הייחוד שבמטרותיו של עזרא.
עיינו גם בגמרא בבלי סנהדרין כא ע"ב:
רבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל אילמלא קדמו משה.
במשה הוא אומר (שמות י"ט, ג) "ומשה עלה אל האלהים".
בעזרא הוא אומר (עזרא ז', ו) "הוא עזרא עלה מבבל", מה עלייה האמור כאן תורה אף עלייה האמור להלן תורה.
במשה הוא אומר (דברים ד', יד) "ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים".
בעזרא הוא אומר (עזרא ז', י) "כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט".


למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"

Volver al capítulo

Pages

x

Lee el Tanaj cómodamente. ¡Instala nuestra App en tu pantalla de inicio!

📲 Instala nuestra App

Toca el botón de Compartir (el icono de un cuadrado con una flecha hacia arriba) en la barra de Safari, desliza hacia abajo y selecciona 'Agregar a la pantalla de inicio'.