עיון בסיפור המבול יגלה שנח לא ניצל רק בגלל צדקותו אלא גם בגלל הצורך של ה' לקיים את הברית שכרת עם העולם בבריאתו ולהמשיך לקיימו.

מדוע היה קשה כל כך לבטל את עבודת הבמות? ומה הקשר בין ביטול הבמות לבין הבאת התרומות והמעשרות למקדש?

בסיפורי הבריאה באות לידי ביטוי שתי תפיסות עולם קיומיות שונות: באחד - תפיסה הקוראת לשינוי המציאות, ובשני - תפיסה הקוראת לקבלת המציאות כפי שהיא. בשיעור נסביר איך כל סיפור מבטא תפיסה אחרת, ונדון ביחסים הנכונים בין שתי התפיסות.

מה פשר ההתיעצות עם המלאכים אם לברוא אדם כפי שמתואר במדרש? האם האדם הוא טוב או רע? והאם באמת כדאי לברוא אותו?

מדוע חז"ל מגמדים את דמותו של נח, המוצג בתורה כצדיק תמים? נראה שסיפור שכרותו הוא המפתח להבנת העניין.

בפרק שלפנינו מתואר מאורע משמעותי ביותר – מציאת ספר התורה. נראה לומר שמצאו את ספר התורה שכתב משה שסברו שאבד ברשעת המלכים שקלקלו את סדרי המקדש. הספר נפתח בנבואות הקשות ובכך ראו אות משמים.

מנשה מלך יהודה הכניס לירושלים סוגים רבים של עבודה זרה. הקשה והאכזרית מכולן הייתה עבודת המולך שהתקיימה בגיא בן הינום. 

כאשר חזקיהו דוחה את הפסח בחודש, הוא לא רק מרוויח זמן, אלא בעיקר מביא לאחדות בין יהודה לישראל

נשווה בין שכרותו של נח לחטא אדם הראשון ומתוך כך נראה מה מלמדנו סיפור זה על העולם החדש שנברא לאחר המבול.

נעקוב אחר הפסוקים המתארים את התחדשות העולם לאחר המבול ונראה כי מדובר בבריאה חדשה, הדומה מאד לבריאה הראשונה.

Pages

x