מה פשר ההתיעצות עם המלאכים אם לברוא אדם כפי שמתואר במדרש? האם האדם הוא טוב או רע? והאם באמת כדאי לברוא אותו?

מדוע חז"ל מגמדים את דמותו של נח, המוצג בתורה כצדיק תמים? נראה שסיפור שכרותו הוא המפתח להבנת העניין.

בפרק שלפנינו מתואר מאורע משמעותי ביותר – מציאת ספר התורה. נראה לומר שמצאו את ספר התורה שכתב משה שסברו שאבד ברשעת המלכים שקלקלו את סדרי המקדש. הספר נפתח בנבואות הקשות ובכך ראו אות משמים.

מנשה מלך יהודה הכניס לירושלים סוגים רבים של עבודה זרה. הקשה והאכזרית מכולן הייתה עבודת המולך שהתקיימה בגיא בן הינום. 

כאשר חזקיהו דוחה את הפסח בחודש, הוא לא רק מרוויח זמן, אלא בעיקר מביא לאחדות בין יהודה לישראל

נשווה בין שכרותו של נח לחטא אדם הראשון ומתוך כך נראה מה מלמדנו סיפור זה על העולם החדש שנברא לאחר המבול.

נעקוב אחר הפסוקים המתארים את התחדשות העולם לאחר המבול ונראה כי מדובר בבריאה חדשה, הדומה מאד לבריאה הראשונה.

על פי התוכנית המקורית של ה', המתוארת בפרקנו, המבול היה אמור למחות את בני האדם מעל פני האדמה, ולהחזיר את העולם כולו לתהו ובהו. מה היה אם כן אמור להיות תפקיד התיבה?

דברי הימים מציג תמונת עולם לפיה רק מלכות הקשורה לה' היא מלכות ראויה. לפי קו זה, דברי הימים מציג את חזקיהו רק מהזוית של המהפכה הדתית, אשר נועדה להשיב את ישראל לעבודת ה', ואיננו מתמקד במרד באשור, אשר תואר בספר מלכים. נעסוק בשני דברים נוספים שחזקיהו עשה: קבורת אביו אחז בצורה מבזה, וכיתות נחש הנחושת, ונסביר את משמעותם ואת הסיבה להם.

חזקיהו משנה לחלוטין את התנהלות העם. הוא הופך את הכיוון. לפי המדרש, עם ישראל היה רגע לפני הסוף, ונברא מחדש.