"וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם" (בראשית ח', א)

'הזכירה' בנח מפני שהיה צדיק תמים וכרת לו ברית להצילו.

ונח יכלול זרעו אשר אתו שם, ולא הזכירם [=לא הוזכר זרעו בפסוק] כי בזכותו [=של נח] ניצולו.

"וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ, בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר הַזֶּה... כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי, אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, מֵעַל, פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ז', א-ד)

בדרשת התוספתא שלפניכם דרשו חכמים את תיאורו של איוב בפרק כ"א על הרשעים הגאים והעליזים השוכחים מרוב טובה את האל, כמכוון כלפי דור המבול:

בתקופת יאשיהו היה סיכוי לגאולה ולמניעת החורבן, אולם יאשיהו עשה מהלכים מהירים מדי ומוקדמים מדי, ולכן נכשל. הנסיון שלו לעצור את פרעה נכו, היה מתוך תפיסה שבזמן הגאולה "וחרב לא תעבור בארצכם" (ויקרא כ"ו, ו), אך הוא נפל בקרב זה מפני שהקדים את זמנו.

יותר מכל המעשים הטובים וזכות הנפש אשר היו לו לאברהם עצמו, עמדה לו הזכות על שלימד דעת את העם וקרבם לעבודת ה'.

"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו', ט)

"וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית י"ז, א)

מדרש תנחומא (בובר) פרשת לך לך סימן כו

חזקיהו פועל לאחדות העם ולשם כך הוא גם פועל להסרת הבמות ולריכוז הפולחן במקדש שבירושלים, כמרכז המאחד סביבו את כל העם. 

חזקיהו מצליח להלהיב את כל העם להביא תרומות ומעשרות לבית המקדש, בשמחה נדירה שכמוה ראינו רק בתרומה למשכן. וכמו אז גם כאן העם בהתלהבותם מרבים להביא. הפרק מסתיים בנתינת ציון מעולה לחזקיהו על מעשיו.

עיון בסיפור המבול יגלה שנח לא ניצל רק בגלל צדקותו אלא גם בגלל הצורך של ה' לקיים את הברית שכרת עם העולם בבריאתו ולהמשיך לקיימו.

מדוע היה קשה כל כך לבטל את עבודת הבמות? ומה הקשר בין ביטול הבמות לבין הבאת התרומות והמעשרות למקדש?

בסיפורי הבריאה באות לידי ביטוי שתי תפיסות עולם קיומיות שונות: באחד - תפיסה הקוראת לשינוי המציאות, ובשני - תפיסה הקוראת לקבלת המציאות כפי שהיא. בשיעור נסביר איך כל סיפור מבטא תפיסה אחרת, ונדון ביחסים הנכונים בין שתי התפיסות.