נאום יעקב (א-ז)

אחי יוסף ופרעה (א-ו)

לאחר המפגש המרגש של יוסף עם יעקב, יוסף מציג את אחיו לפני פרעה. האחים מקשיבים לעצתו של יוסף שניתנה להם בפרק הקודם (מ"ו, כג-כד) ופועלים בהתאם: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-אֶחָיו מַה-מַּעֲשֵׂיכֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל-פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם-אֲנַחְנוּ גַּם-אֲבוֹתֵינוּ... וְעַתָּה יֵשְׁבוּ-נָא עֲבָדֶיךָ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן" (ג-ד). פרעה מקשיב לדבריהם ונותן להם כפי בקשתם נחלה בארץ גושן.

יעקב ופרעה (ז-יב)

על מה נסב הדיון בין משה לה' במעמד הסנה? מדוע סירב משה לשליחות?

מהי מטרת שליחותו של משה למצרים בעוד שה' יכול לגאול את ישראל בכחות עצמו ללא שליח?

היאור יועד על ידי פרעה להריגת ילדי העברים, וה' משתמש דווקא ביאור כדי להפך את המצב: להציל את הילד - משה, אשר בעתיד יגאל את ישראל ממצרים.

בפרק ב' משה נולד פעמיים: בפעם הראשונה - לאמו ואביו העבריים, ובפעם השניה, הוא נולד מחדש עם יציאתו מן התיבה וגידולו אצל בת פרעה. מה משמעות לידתו  מחדש? 

פרקנו מסודר בצורה של שני חלקים מקבילים:

מאורות האור והחושך (א-ה)

סיפור הבריאה שבפרק א' נפתח ב"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (א) - אמירה כללית שלאחריה יבוא פירוט (כלל ופרט). בתחילה ה' ברא את האור באמירה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר" (ג). ה' רואה את האור "כִּי-טוֹב" (ד) ומבדיל בין האור והחושך. לאור ה' קורא יום ולחושך הוא קורא לילה.

הפרדת המים (ו-ח)

בספר שמות יש מעבר מיחידים לעם, אבל לא עם שבו היחיד הוא חסר משמעות אלא עם בעל שמות, בעל משמעות אישית לכל אחד מהאנשים שמרכיבים אותו.

"וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה' " (שמות ד', א)

שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ג סימן יב

"ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי" - 
אותה שעה דבר משה שלא כהוגן.
הקדוש ברוך הוא אמר לו: "ושמעו לקולך" (שמות ג', יח), והוא אמר: "והן לא יאמינו לי".
מיד השיבו הקדוש ברוך הוא בשיטתו - נתן לו אותות לפי דבריו. 

"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם" (בראשית מ"ז, ט)

בתשובתו מבדיל יעקב בין חיים לבין מגורים: שאלתני על ימי שני חיי? לא חייתי הרבה, אך גרתי עלי אדמות מאה ושלושים שנה. ימי השנים שאוכל לקרוא להם חיי (בהם מילאתי את תפקידי במלואו) - היו רק מעטים, ודוקא הם היו רעים, מלאי מרירות ודאגה...