"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" (בראשית מ"ד, יח)

 

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (בראשית מ"ג, יא)
 

כי אמנם המנחה שתובל לאיש נבהל להון

יצטרך שתהיה רבת הכמות להשביע עין,

ומזה המין היתה מנחת יעקב לעשו.

אבל כאשר יובילוה לנדיב אשר כסף לא יחשוב, 

ראוי שתהיה מעט אבל תהיה דבר נבחר מדברים הנמצאים על המעט והם בהיכלי מלך

"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א', ח)

 

משנת רבי אליעזר פרשה ז עמוד 137
מפני מה ענש הכתוב ביותר לכפויי טובה? מפני שהוא כעניין כפירה בקב"ה. אף הכופר בקב"ה כופר טוב הוא. האדם הזה הוא כופה טובתו של חבירו, למחר הוא כופה טובתו של קונו.

המיילדות בפרקנו ומשה בפרק הבא מגנים על החלשים בחברה הנמצאים במצוקה, בניגוד להוראת השלטון. האם ניתן לראות בכך סירוב לפקודה בלתי חוקית בעליל? האם מושג זה יכול להיות רלוונטי במצרים הקדומה?

מה לומד הרמב"ן מדברי יעקב לשמעון ולוי? ומה אנו יכולים ללמוד מדברי הרמב"ן?

The laws of Bikkurim – bringing “first fruits” to the Temple – is an uplifting commandment that represents a high-point in the life of the farmer in biblical times. It is the moment when the fruits of the farmer’s labor have ripened, a time of thanks and of blessing. The commandment to bring Bikkurim is one of the Temple commandments, and it is similar in many ways to bringing a sacrifice.

קבורת יעקב בארץ והשבועה לקבור את יוסף בארץ מהוות יחדיו עוגן חזק המושך את עם ישראל לחזור אל ארצו, והמבטיח כל הזמן שהגאולה בוא תבוא. בניגוד ליעקב, עצמות יוסף נשארות בגלות ובכך כביכול מלווה יוסף את עם ישראל בגלותו.

מה משמעות ההקבלה שיוצרת התורה בין מסע קבורת יעקב מארץ מצרים לארץ כנען, לבין מסע יציאת מצרים וחזרתם של בני ישראל כעבור מאות שנים לארץ כנען?

חשיבותה הכבירה של ברכת יעקב היא בחלוקה המאוזנת של הברכות השונות בין השבטים באופן שבו תישמר אחדות המשפחה ותינתן לכל שבט מעלה מיוחדת המתאימה לו, מבלי להפר את האיזון בין הכוחות השונים.

Pages

x