איסורי טומאה ונישואין לכהנים (א-ט)
הכתוב פותח באיסור הטומאה של הכהנים "לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (א), אך ישנה הסתייגות: לבני משפחה, הכהן יכול להיטמא. בכל מקרה מנהגי אבלות כמו שימת קרחה בראש, גילוח הזקן ושריטת הבשר – אסורים. לאחר הדיון בטומאת הכהנים הכתוב עובר לדיני נישואין: לכהן אסור להתחתן עם אישה זונה וחללה וגם לא אישה גרושה, והנימוק לכלל האיסורים הוא " כִּי-אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה-לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" (ח).