"וַיָּקָם דָּוִד וַיַּעֲבֹר הוּא וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר עִמּוֹ אֶל אָכִישׁ בֶּן מָעוֹךְ מֶלֶךְ גַּת" (שמואל א כ"ז, ב)
יש לשאול: היאך הלך אליו והוא היה כבר בסכנה עמו, עד שהתפלל ונמלט משם? [פרק כ"א]
ויש לפרש כי בפעם ההיא היה דוד לבדו, והתנכר שם, וכשראה שהכירוהו פחד.
אבל עתה בא בשש מאות איש,
וקודם שנכנס לגת שלח לאכיש כי התבאש בשאול ובעמו ואם ירצה ישב עמו הוא ואנשיו ויעזרוהו להלחם בישראל,
והודיע עצמו כי הוא דוד,
ואכיש קבלו בשלום וישב עמו.