פרקנו מספר את סיפורו של נעמן שר צבא ארם, ריפויו ע"י אלישע וההתערבות של גיחזי:

נעמן חולה בצרעת ומקווה שאלישע ירפאו (א-ח)

נעמן, שר הצבא הארמי, חולה בצרעת. אחת המשרתות שלו, שהייתה שבויה ישראלית, סיפרה לו שנביא בשומרון יכול לרפא אותו. נעמן מחליט לשלוח "ספר" אל מלך ישראל, מתוך מחשבה שהנביא קשור למלך בצורה כלשהי. יהורם, מלך ישראל, בטוח שהבקשה לרפא את נעמן הינה תכסיס שנועד לפגוע בממלכת ישראל. הנביא שומע על המכתב ומרגיע את המלך: "יָבֹא נָא אֵלַי וְיֵדַע כִּי יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל" (ח).

בפרקנו ישנם ארבעה סיפורים על נפלאותיו של אלישע. הסיפור הראשון והאחרון מספרים על הכפלת מזון בשעת רעב ושני הסיפורים שבתווך מספרים על החייאה מחדש (של ילד ותבשיל).

נס השמן לאלמנה (א-ז)

אישה אחת מבני הנביאים צועקת אל אלישע על כך שבעלה מת, ונושה בא לקחת את שני ילדיה לעבדים. הנביא שואל מה יש לה בבית. לאחר שאלישע מבין כי לאישה אין דבר בבית, הוא מצווה עליה ללכת אל השכנים ולאסוף כלים כדי למלא בהם שמן. השמן מתרבה מעצמו עד הכלי האחרון שבביתה. כך האישה מצילה את בני ביתה ויכולה לשלם את החוב.

פרקנו מספר על היחסים של מואב עם ממלכת ישראל ויהודה. יהורם ויהושפט משתפים פעולה עם אדום כדי לפגוע במואב.

מלכות יהורם (א-ג)

יהורם הוא הבן של אחאב ואיזבל והוא מולך אחרי אחזיה, מכיוון שלאחזיה לא היה בן. יהורם מולך שתים עשרה שנים. גם הוא עושה הרע בעיני ה' אך לא כמו אחאב: "וַיָּסַר אֶת מַצְּבַת הַבַּעַל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו" (ב).

פתיחה למלחמה (ד-י)

אליהו ואלישע הולכים לבית אל וליריחו (ב-ה)

בפרק אנו נפרדים מאליהו, וכך גם נפתח הפרק: "וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת ה' אֶת אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם" (א). אלישע הולך כל הדרך עם אליהו, וכל העת בני הנביאים שואלים אותו "הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם ה' לֹקֵחַ אֶת אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ" (ג). כך אלישע הולך עם אליהו לבית אל, ליריחו.

אליהו ואלישע הולכים לירדן וחוצים אותו (ו-י)

בפרקנו מסופר על מלכות אחזיה בן אחאב, וכיצד הוא מת. על פסוק א' המספר על פשיעת מואב בישראל נקרא עוד בהרחבה בפרק ג'.

חולי אחזיה וההליכה לדרוש בבעל זבוב (ב)

"וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן" בעקבות הנפילה, אחזיה נהיה חולה. אחזיה מבקש מאנשיו ללכת לדרוש (לשאול) מהאל בעל זבוב תשובה, כדי לבדוק אם הוא ימות מהמחלה שלו.

הנבואה והשליחים הראשונים (ג-ח)

פרקנו מספר על אודות המלחמה האחרונה של אחאב בארם, אך בתוך הסיפור של המלחמה מופיע סיפור על נבואת מיכיהו בן ימלה.

סיפור מיכיהו בן ימלה (א-כז)

פתיחה (א-ד)

לאחר שלוש שנים בהן יש שקט בין ארם וישראל, יהושפט מלך יהודה יורד לבקר את אחאב, ואחאב מציע ליהושפט שיתוף פעולה במלחמה בארם. יהושפט מסכים "כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ". כאן אנו שומעים לראשונה על קשר בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל.

הקצף הגדול על ישראל לא הגיע בעקבות קרבן מישע אלא בגלל רצון יהורם לקטוף את פירות הניצחון שלא הגיע לו לפי תורת ההשגחה הא-להית. הקצף הוביל לשרשרת מאורעות שהתנהלו במישור הארצי, ביניהם קרבן מישע שהיה "שטן לישראל" במערכות המלחמה.

השיטפונות הפתאומיים בנגב ובאזורים המדבריים והנגובים האחרים בשני עברי הירדן מפיצים דרך אגב אור מלא על נבואתו של אלישע בפרקנו.

בשיעור נראה את הרקע ההיסטורי של סיפור המלחמה במואב שנגלה לנו ממצבת מישע ונעיין בפסוקים עצמם. נראה שיד ה' ניכרת לכל אורך הדרך - החל מסיוע הנביא וכלה בקצף על ישראל על כך שהם פוסחים על שתי הסעיפים.

אחאב ונבות: "תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ" (א-ד)

לאיש אחד ושמו נבות, היה כרם בסמיכות לארמונו של אחאב. אחאב מבקש מנבות לקבל את הכרם, והוא אף מציע תמורה נאה לכרמו של נבות: "וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ אֶתְּנָה לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה" (ב). נבות מסרב לבקשתו של המלך ומנמק: "חָלִילָה לִּי מֵה' מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ" (ג). אחאב לא מרוצה מתשובתו של נבות והוא שב הביתה "סַר וְזָעֵף".