בית עמרי שולט על מואב, ולאחר נפילתו - מישע מלך מואב מחריב את ערי ישראל שבסביבתו, הַחְרָבָה שמתועדת במצבת מישע. כעת, כשישעיהו מסתכל על נפילת הממלכות כולן, הוא יכול להוציא את ספר הקינות של מואב וללעוג למישע - הנה גם אתה נפלת כמו כולם. 

ישעיהו משתתף בצערה של מואב, ומלמד אותנו שאין לשמוח במפלת האויב אלא ללמוד מה צריך לעשות כדי שלנו זה לא יקרה.

"כִּי יְרַחֵם ה' אֶת יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָם עַל אַדְמָתָם וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב" (ישעיהו י"ד, א)

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד ב

אמר רבי חלבו: קשים גרים לישראל כספחת,
שנאמר: ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב,
כתיב הכא [= כתוב כאן] ונספחו, וכתיב התם [=וכתוב שם, בצרעת] לשאת ולספחת. 

אברבנאל ישעיהו פרק יד

"נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם׃ לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר:" (ישעיהו י"ד, כד-כה)

כאשר דמיתי - באשור - כן הייתה - 

אתה נבוכדנצר ראית שנתקיימו דברי נביאים ישראל [נביאי ישראל] בסנחריב -

לשבור אשור בארצי - ובזאת תדע כי את אשר יעצתי אליך גם היא תקום...

מלך בבל המתואר בפרקנו הוא למעשה סרגון מלך אשור, שמת ללא קבורה, כמתואר בפרק. בהמשך הפרק מופיעה שמחתה של פלשת במות תגלת פלאסר - גלי שמחה שהיו מוקדמים מדי כי לאחר מות תגלת פלאסר יגיע סרגון שיכבוש את הפלישתים.

על פי חכמים המלך הנלעג בפרקנו הוא נבוכדנצאר. נבוכדנצאר היה אכזרי, עריץ וגאוותן וכולם שמחים למותו. בתחילה המתים בשאול פחדו מבואו ובסופו של דבר לעגו לו. 

נבואות הפורענות על בבל חריפות יותר מן הנבואות על שאר העמים, כדי לחזק את ההבנה כי גם המעצמה הגדולה ביותר נשלטת בידי ה', וכדי לנחם את ישראל על חורבן הבית.

נבואת ישעיהו על בבל בזמן שהיא עוד לא הייתה אימפריה מעלה שאלות - מהו חטאה של בבל? ומהי מטרת הנבואה לטווח הקרוב? התשובה לכך היא שהנבואה לא היתה ממוענת לעם ישראל אלא נכתבה כדי להילמד בבית מדרשו של ישעיהו, ותלמידיו הם שיפרסמו אותה לקהל הרחב בעת המתאימה.