ישעיהו מנבא שה' יאסוף מחדש את בניו ויחדש את הקשר עימם. ה' יסלח לישראל, יסיר את המחיצות בינו לבינם, יקרא להם לשוב בתשובה ויחזיר אותם לארץ.

הנביא מדגיש שוב ושוב את שלטונו של ה' על הכול, כולם יצירי כפיו, יהודים וגויים, ולכן כורש המלך הפרסי יכול להיות משיח.

בנבואה זו יחסי ה' וישראל הם יחסים של אב ובן - ה' כואב על כך שבניו אכזבו אותו אך הוא לא יעזוב אותם - הוא יאסוף אותם מכל הגלויות וימחה את פשעיהם.

ישעיהו הנביא מתאר את אכזבת ה' מעם ישראל ומוכיח אותם, אך יחד עם זאת בו בזמן הוא מתאר גם את אהבת הקב"ה, רחמיו וסליחתו על החטאים.

"הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא" (ישעיהו מ"ב, א)

 

רובי המפרשים אמרו כי "עבדי" הם צדיקי ישראל

ויאמר הגאון כי הוא כורש,

והנכון בעיני שהוא הנביא, והוא מדבר בעד נפשו

כאשר הזכיר "ונתתיך לאור גוים" (ישעיהו מ"ט, ו), "ואתנך לברית עם" (שם, ח).

"נתתי רוחי" - רוח נבואה 

"משפט" - אלה העתידות, כל אשר יקרה לכל גוי, יוציאנו,

ולפי דעת הגאון, כי כורש יהיה מלך צדק.

 

פרקנו פותח חטיבה חדשה בספר ישעיהו. פרקים כ"ד-כ"ז הם בעיקרם נבואות חורבן ותשועה שמשולבים בהם תפילות ושירי הודיה. לעיתים מכנים נבואות אלה "נבואות אחרית הימים" בגלל היסודות האפוקליפטיים־אסכטולוגיים שבהן. קשה לקבוע מתי נאמרה הנבואה ולאיזה זמן היא מכוונת.

פרקנו עוסק בהתמוטטות העולם שבסופה תבוא המלכת ה'. על אף הניסיון, נדמה שקשה לחלק את הפרק לפסקות מובהקות, והפסוקים נראים כנמשכים זה אחרי זה. אחד המאפיינים הייחודיים של הפרק הוא שהמסר של הנבואה משתלב היטב עם צורתה: הנביא חוזר על מילים דומות, לשון נופל על לשון, וצלילים חוזרים שמגדילים את הפן הדרמטי בפרק.

הנבואה נועדה לעודד את העם המיואש. ישעיהו מספר לעם על מרכזיותו וייחודו - לצד בריאת העולם ה' ברא את עם ישראל שמטרתו להאיר את העולם באור ה' ולהביא לגאולתו השלמה.

ישעיהו פונה לגולים המיואשים ואומר להם - ה' בחר בעם ישראל, תאמינו בזה והגאולה תגיע.

הנבואה אמנם פונה אל הגויים אך בעיקרה מטיפה לישראל שלא להתפתות אחרי העבודה הזרה אלא לבטוח בה' ולצפות לישועתו. הנבואה על הכובש הבא ממזרח מכוונת מעיקרה לכורש אך ניתנת להתפרש על כל כובש המנצח את אויביו, החל מימות אברהם אבינו ועד לגאולה השלמה.

ישעיהו מציג דגם מיוחד של נחמה - נחמה שמובנית בתוך העולם עוד מהבריאה ואינה תלויה בחורבן.

Pages

x