"שִׁירוּ לַה' בָּרֲכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ" (תהילים צ"ו, ב)
"שירו לה' ברכו שמו, בשרו מיום ליום", רוצה לומר תמיד בכל יום. וטעם "בַּשְּׂרוּ" - זה לזה, אף על פי שכולם יֵדעו כאחד הישועה יהיה סיפור הישועה חביב בעיניהם בכל יום ויום כאילו נִהְיְתָה אז, כי הבשורה היא חידוש הסיפור והוא עָרֵב על האדם ביום שמעו, ואחר כך הולך ומתמעט הָעֲרֵבוּת ההוא, ואמר כי בכל יום ויום יהיה עָרֵב בעיניכם סיפור הישועה כאילו היום יום בשורה.