הנשארים בירושלים נהנו מבתי הגולים ומרכושם, ולא קיוו לשובם. ה' מגיב על כך ומתאר את השכינה העוזבת את ירושלים ועוברת לבבל. 

התיאור החריף של התועבות יוצר הזדהות עם ה', ומבהיר שהחורבן אינו נטישה חד צדדית חסרת פשר, אלא תוצאה הגיונית.

היכולת להשפיע תלויה ביכולתו של המדבר לנגוע בעולם האסוציאציות של השומע. יחזקאל רוצה לזעזע את העם, לעקור אותו משלוותו. לעקור את האופוריה שהעם נתון בה. והוא משתמש בדימוי המוכר לשומע: דימוי הכרם. דימוי המעלה רשת שלמה של אסוציאציות בקרב השומעים.

Chana is inscribed for life and receives her reward, because she emerges victorious in judgment. In contrast, Yirmiyahu prophesies during the generation of the destruction, which he and other prophets had harshly rebuked for the longest time. He does not explain the redemption as following from Israel's merits, but from their wretchedness. It is very possible that by right they are culpable, but they will merit redemption because they are remnants of the sword in need of rest.

"וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם" (ט"ז, ס)

וזכרתי - אבל בכל זאת אזכור שכרתי אותך ברית בימי נעוריך שהוא בעת שהוצאתי אותך מארץ מצרים, וכן הברית שכרתי עם האבות,

ומעשה ה' אי אפשר שיבוטל לגמרי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם, וכל מדה טובה שיצאה מפי הקדוש ברוך הוא אפי' על תנאי אינו חוזר בו,

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

Hannah's name expresses the very principle that her story comes to teach: the power of prayer.

There are many similarities between the story of Hannah and the account of Rachel's barrenness prior to the birth of Yosef. What are we meant to learn from these literary similarities? It seems that the comparison comes only to sharpen the differences between the two main characters, Rachel and Hannah, especially with respect to the way they contended with their barrenness.

יחזקאל משווה את מעשי העיר ירושלים למעשיה של 'האחות הגדולה' שומרון, ושל 'האחות הקטנה' סדום על מנת לחדד שמעשיה של ירושלים גרועים ממעשיהן של שומרון וסדום, וכיוון שהן נחרבו, סופה של ירושלים נלמד בקל וחומר.

The haftara of Rosh Hashana relates the story of Hannah and the birth of Shmuel. Sarah, Rachel and Hannah were all infertile, and according to the midrash they all had babies on Rosh Hashana. They all made the ultimate sacrifice for a greater cause. The secret of merit on Rosh Hashana is giving up personal dreams and aspirations for the ultimate goal of serving God.

The secret of Hannah being remembered lies in the immense sacrifice and concession that she made when she promised the child to God.

מה מאפיין את משליו של יחזקאל? ומדוע יחזקאל מתאר גפן שרופה שאין לה סיכוי לעשות פרי?