מהו המבנה המיוחד של מזמור כ"ו? ומהי משמעותו הרעיונית?

במזמור ג מצאנו התאמה מופלאה בין הכותרת על הבריחה מאבשלום, לבין פסוקי המזמור, אחד לאחד, אבל איזו חנוכת בית יש במזמורנו?

מזמור ל' כולו שיר תודה לה' ובו מודה המשורר לה' על הצלתו מהאויבים. בשיעור נעסוק בקשרים הלשוניים הפנימיים שבמזמור המעצבים את אופיו. עוד נבאר את כותרת המזמור: "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (א) לאור הקשרו של המזמור ועל פי פירוש המלבי"ם. לבסוף נעמוד על הקשרים השונים שקיימים בין המזמור שלנו למזמורים הקודמים לו.

כאשר האדם חונך את ביתו הפרטי הוא מרגיש שקנה לעצמו מקום ויציבות בעולם, וזה מה שיתן לו מחסה מפני כל מה שקורה מסביב. מזמור ל' בא ומלמדנו שהשעה הזו בה האדם אומר לעצמו "ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם" (ז) זו השעה המסוכנת ביותר בחייו של האדם. חנוכת הבית היא המאורע שלכבודו תיקנו את המזמור.

מזמור כ"ט בנוי כעין מזמור בתוך מזמור, חבל שההלחנה הרווחת איננה מתחשבת בפער העצום הזה בין שניהם.

מזמור כ"ט מתאר את העלייה למקדש, למפגש עם ה', ואת הופעת ה' בהיכלו וברכתו לעם ישראל. בשיעור נעמוד על מבנה המזמור ונעיין בו לאור מבנה תפילת עמידה שלפי דברי חז"ל מבוסס על מזמור זה. בהמשך נבאר את הקשר שבין מזמורנו לבין מזמור כ"ח. עוד נראה כיצד הופעת ה' המוזכרת במזמור שלפנינו מוזכרת גם בנבואתו של יחזקאל. 

במזמור כ"ט שומעים את קול ה' שמזמין את האדם לתפילה. התפילה מתחילה דווקא מיוזמתו של ה' הפונה אלינו, ומתוך כך יש לנו מה להשיב, ולהשתמש בשם ה', המופיע במזמור זה 18 פעמים, כמספר הברכות בתפילת העמידה.

על ארבעת מזמורי "לדוד", והמעבר מישועת המתפלל לישועת ישראל

מזמור כ"ח מתאר את תפילתו של המשורר להצלתו מהרשעים ואת הודאתו על הצלתו. בשיעור נבאר את משמעות המזמור לאור מבנהו ולאור הקשרים הלשוניים הפנימיים שבתוכו. עוד נבאר את המזמור לאור הקשרים הלשוניים עם המזמורים הקודמים ונראה כיצד ביטחונו של המשורר בה' מגיע לשיאו במזמור זה. לבסוף נראה כי המזמור מתקשר לכתוב בספר איכה וכך חיי דוד המתוארים בתהילים נקשרים בגורל עם ישראל המתואר באיכה.

כאשר האדם מתפלל כיחיד הוא עומד לפני ה' כעני ורש, אך כאשר הוא בא כחלק מהציבור, מהכלל, יש לתפילתו עוצמה מיוחדת.

Pages

x