"אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ
כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ" (יז-יח)

מזמור מ"ט הוא מזמור חכמה העוסק בנושא העושר וטוען שאין לבטוח בממון ובעושר אשר בסופו של דבר לא יועילו לאדם לאחר מותו, רק הבטחון בה' הוא בעל ערך אמיתי.

לחן: ירחמיאל ביגון   ביצוע: מקהלת הילדים פרחי טורנטו

שירו הידוע של ר' יהודה הלוי פותח במילים מתוך פרק מ"ח בתהילים: "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (ג). גם המזמור וגם שירו של ר' יהודה הלוי משבחים את ירושלים ומביעים כמיהה אליה. 

עושר, הצלחות, הישגים, ואפילו ספרים - לא ניקח איתנו לקבר, אז מהו הסוד ל'חיי עולם'?

מזמור מ"ט לא מתחבר למזמורים הקודמים. זהו המזמור הקדום ביותר ממזמורי בני קרח, שאולי נאמר בבטן האדמה כאשר קרח ועדתו נבלעו באדמה, וכל עולמם נחרב. 

בכל יום שני אני מנסה להבין, מתי זה התחיל? מה ראה המשורר לנגד עיניו?

מזמור מ"ו מתאר ביטחון בה' במציאות של אסונות טבע ותמורות ובמקביל את עזרתו של ה' לירושלים עיר הא-לוהים, ומסתיים בקריאת שלום אוניברסאלית מתוך הכרה ברוממותו של ה'. בשיעור נעיין בעולמו הפנימי של המזמור ונבאר את מהלכו. בהמשך נעיין בקשרים שבין המזמור לבין תיאורי הגאולה בספרי הנביאים ונראה כיצד מתייחס המשורר לנבואות מתוך נקודת מבט אישית. לבסוף נעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים 'לבני קרח'.

מהו סוד התקיעות שלמדו חז"ל ממסע המחנות בספר במדבר ושלמדה שנים מאוחר יותר המציאות הישראלית החדשה

מזמור מ"ז נאמר שבע פעמים לפני תקיעות השופר בראש השנה. במזמור מוצגות שתי תמונות – האחת לאומית - מלכות ה' על ישראל כאשר הגויים כפופים להם והשניה אוניברסלית -  מלכות ה' על כל הגויים. מה המסר שהמזמור מנסה להעביר באמצעות שתי התמונות? ומה פשר החיבור של המזמור לראש השנה?

מזמור מ"ז נאמר לפני תקיעת שופר. על גבי תקומת מלכות ישראל וירושלים המתוארת במזמורים הקודמים לו, תבוא מלכות ה'. ההמשך הוא שמלכות ה' תהיה לא רק על ישראל אלא על כל העמים. מזמור מ"ח משלים את השלב הבא: תקומת מלכות ה' בעיר האלוקים.

בימי ההמתנה למלחמה, באייר התשכ"ז, בין הפרדסים ממול נתב"ג, כחיילי חטיבת הצנחנים 55, אמרנו מזמור זה בכל בוקר