בשירה של זלדה 'כאשר חי המלך', משתמשת זלדה בפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה" (יד) באופן מנותק מכל פולמוס פמיניסטי. זלדה מכנה את בעלה "מלך" ואת עצמה "בת המלך". האובדן של בעלה מתואר אצלה כהעדר הגנה וכחשיפה, שמקשה עליה.

במזמור מ"ה מתוארת תקומת מלכות ישראל לאחר החורבן בשילה. במזמור מ"ו שומעים לא רק על תקומת מלכות ישראל אלא גם על תקומת עיר האלוקים.

במה עוסק מזמור מ"ד? על איזה חורבן מדובר?

בפרק מ"ו יש מבע פיוטי חזק לרעיון אחרית הימים. מציאות חדשה, על-מציאותית, משיחית, קמה לנגד עינינו.

מזמור מ"ד מתאר את החורבן ואת התחושה שה' הפר את ה"חוזה" עִם עַם ישראל באופן חד צדדי. המשורר אינו מסכים עם התפיסה של ספר מלכים, וטוען שעם ישראל נשאר נאמן לה'. ספר תהילים נותן מענה לפרספקטיבה האנושית, בעוד שספר מלכים מתבונן על הפרספקטיבה הנבואית. גם לפרספקטיבה האנושית הזו יש מקום בספר תהילים.

מזמור מ"ד מזכיר שוב ושוב את החרפה של עם ישראל, שנמכרו לעבדים בעקבות חורבן שילה וההפסד במלחמה נגד הפלשתים. 

הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלא אֶפְחָד
כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה'. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂון. מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה
לַה' הַיְשׁוּעָה. עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה
ה' צְבָאות עִמָּנוּ. מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה
ה' צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ
ה' הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיום קָרְאֵנוּ
לַיְּהוּדִים הָיְתָה אורָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂון וִיקָר. כֵּן תִּהְיֶה לָנוּ
כּוס יְשׁוּעות אֶשָּׂא. וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.

מעמדו המיוחד של המלך בישראל ותיאורי גדולתו וכבודו אינם מביאים אותו לתחושה שהוא אל.

לעומת המקדש שהוא מקום השראת השכינה, המזבח הוא מקום הכפרה, ועניינו השלמת החסרון שבאדם באמצעות הבאת הקורבנות, ולכן אומר המשורר "ואבואה אל מזבח אלוקים" (ד): האדם מגיע אל המזבח מעצמו, מבלי שיביאו אותו, מתוך רצון אישי חזק לכפרה ולהשלמה.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

Pages

x