מה פירוש הביטוי "זית רענן" (י)? ומדוע כותרת המזמור חשובה להבנת המזמור כולו?

מה הקשר בין הנבל שנזכר כאן במזמורנו ובין נבל שאנחנו מכירים מספר שמואל? והאם הנבל יכול לשוב בתשובה?

"וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט הוּא סֶלָה" (תהילים נ', ו)

הקב"ה מצד אחד נקרא 'אלוקי כל הארץ' ומולך על כל הארץ "ממזרח שמש עד מבואו" (א), אך ההופעה של הקב"ה בעולמו, מלאחר חטא דור הפלגה, היא דרך עם ישראל ומשם הוא מאיר על כל העולם כולו "מציון מכלל יופי אלוקים הופיע" (ב).

במזמור מ"ט מלמד המשורר על היחס הנכון שצריך להיות לאדם לממון ולרכוש מתוך ההבנה שהללו זמניים בלבד.

"אדם ביקר ולא יבין" (כא) - אדם שהולך אחרי הממון והרכוש והשקפתו היא שהם העיקר, לא מבין את העומק של העולם והוא "נמשל כבהמות נדמו" (שם) - דומה לבהמה בכך שאינו מבין את מטרתו ותפקידו בעולם. אך יש כאן גם ביטוי חיובי: כמו הבהמות שקיומן ממשיך בעולם גם מבלי שיהיו מודעות לכך, כך גם האדם, אפילו כאשר הוא לא מבין וחסר את המודעות הוא ממשיך את המציאות בעצם קיומו והעולם ממשיך להתהוות.

לעומת מלכי האומות שרואים את ירושלים ומיד תמהים ונבהלים, על עם ישראל צריך לצוות להתבונן על ירושלים ולהבחין בתפארתה. מה פשר ההבדל?

עצמאות מחשבתית והליכה אחר האמת הפנימית יש בהן כדי לנסוך חן ויופי מיוחד על האדם עד כדי "ויתאו המלך יופיך" (יב). והדבר נכון גם לפרט וגם לכלל.

"הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם" (תהילים נ"ח, ב)

תלמוד בבלי מסכת חולין דף פט עמוד א 

אמר רבי יצחק: מאי דכתיב [=מהו שכתוב] 

"האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם" (תהילים נ"ח, ב)?

מה אומנותו של אדם בעולם הזה - ישים עצמו כאלם. 

יכול אף לדברי תורה? תלמוד לומר: "צדק תדברון" (שם),

יכול יגיס דעתו? תלמוד לומר: "מישרים תשפטו בני אדם" (שם). 

 At Mei Meriva and after the war with Midyan, Moshe made a mistake after becoming angry. In Parashat Shemini, however, Moshe’s anger did not result in a mistake. On the contrary, his mistake is what caused him to be angry.  Why, then, does Rashi group all three incidents together, as examples of how “since Moshe came upon anger, he came upon a mistake”?