מזמור קט"ז מתאר את תחושת ההצלה של המשורר שניצל ממוות. המשורר שמח בהצלתו ומרגיש צורך להודות לה' ולזבוח לו זבח תודה בירושלים.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים, כל זאת לאור הפרשנות ההקשרית.

 

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים
 אָז יִמָּלֵא שְׂחֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה
 הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים 
 שׁוּבָה ה' אֶת (שְׁבִותֵנוּ) [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב 
 הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ 
 הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו
" (א-ו)

לחן: יוסלה רוזנבלט   ביצוע: חנן יובל

 

"עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָם 
 יְרוּשָׁלַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו 
 שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי-יָ-הּ...
" (ב-ד)

אל מול שאיפת השלום של עמנו והמאמצים הבלתי נלאים להגשים אותה עומדים אויבינו ומשיבים לכל פניה שלנו בתשובה אחת ובלעדית: למלחמה.

 

את השיר "נשבעתי לך" כתב יוני גנוט על בסיס השיר הידוע "נר לרגלי" של ר' חיים בנט, שיר שמילותיו לקוחות ממזמור קי"ט.

מול שקיעה גדולה אני מתנודד מבקש את אורך
בתוך ים סוחף של שכחה שוב ניצבתי מולך
כל הבריתות כבר עפו ברוח, ברוח הזמן
זה פלא גדול שאני עוד זוכר איך נשבעתי לך

נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך

"נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי" (תהילים קי"ט, קה)

 

ילקוט שמעוני, תהלים פרק קיט, סימן תתעח

"נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי" -

לאיזה תקופה מכוון המזמור שלפנינו? מהם חסד ה' ואמתו שגברו עלינו? ומדוע נדרשים כל הגויים להלל את ה' על כך?

השיר "בשעריך ירושלים", מתקופת מלחמת ששת הימים, עושה שימוש בפסוקים רבים מתהילים ואף מספרים נוספים בתנ"ך. פתיחת השיר לקוחה (בשינוי קל) מתוך פסוק במזמור קכ"ב: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָם". השימוש בפסוקי תהילים בשיר זה מדגיש את החיבור לכל הדורות, אשר ציפו לשוב לירושלים, וחוו התרגשות גדולה בכל פעם שציפיה זו התממשה. 

מזמור קט"ו מציג במלוא עוזו את הניגוד התהומי בין התפיסה האלילית את אלוהיה לבין תפיסתו של האדם מישראל את אלוקיו.

 

"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי
 עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ
 אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ
 הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל
 ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ
 יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה
 ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ
 ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
" (א-ח)

לחן: יוסף קרדונר   ביצוע: מוש בן ארי

Pages

x