התיאור של הבהמות נראה אמנם מוגזם, אך למרות זאת מסתבר שהבהמות איננו יצור אגדי, אלא מדובר בסוס היאור.

אין ביכולתו של האדם להבין את אופן קיומם של בעלי החיים השונים. באותו אופן מוגבל הוא השכל האנושי בהבנת דרכיו של ה' בכוונו את גורלו של האדם.

ההכרה באפסות האדם לעומת גדלות הבורא היא שהחזירה לו לאיוב את האמונה והביטחון, בעקבותיה הוא קיבל עליו את הדין וסופו שזכה לגמול: "וה' שב את שבות איוב" (י).

בספר איוב מופיעים כמה פתגמים וביטויים ידועים, אחד מהם נמצא בפרקנו:

הייסורים שניחתו על איוב נועדו על מנת לרוממו ולהביאו לתיקון נפשו. מה היה התיקון לו נדרש איוב? והאם פעלו הייסורים את פעולתם?

לסיכום הספר נמנה חמש סיבות מרכזיות לזכותו של איוב, סיבות הנראות מצדיקות את החלטת ה' לשוב את שבות איוב.

אין מי שיכול על הלויתן חוץ מבוראו. אך תהליך ביטולו של הלויתן המשול לרשעה מן העולם הוא תהליך ארוך ומורכב, שבסופו יתברר שגם לרשעה היה תפקיד חשוב בבניין העולם.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

הבהמות יכול להרשות לעצמו להיות רשע מרושע, שהרי מי יעז לעמוד בדרכו?! הוא הדוגמא לרשע וטוב לו המפיל את חיתתו על כולם.

עם סיומו של מענה ה', איוב מבין שדרכי האל נשגבות מבינתו והוא נסוג מטענותיו. הוא מבין שהדרישה מהאדם לעבוד את האלוקים איננה נובעת ממנגנון של שכר ועונש. אל מול העוצמה האלוקית האדם צריך לעמוד נפעם ולמלא את תפקידו בסיפור הבריאה. מעובד מיראה הופך איוב לעובד מאהבה, ואף הקב"ה נהפך לו מאויב לאוהב.