הדרך שבה כבש דוד את ירושלים הציתה את דמיון החוקרים. גם היום חלק מהפרטים עדיין אפוף מסתורין. כמו העיר עצמה.

מלכות "דוד בן ישי" יוצאת כאן לדרכה באופן מושלם, בלי סיבוכים, ובלי פגמים וצרות

"וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם המבונים [הַמְּבִינִים] לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים ב ל"ה, ג)

 

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יג

משנגנז ארון נגנז עמו צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של אהרן, שקדיה ופרחיה, וארגז שהשיבו פלשתים דורון לאלקי ישראל

"וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה. וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים" (דברי הימים ב ל"ג, יא-יג)

 

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק י הלכה ב

אחרי שמביאים את ארון ה' לאהלו עושים סעודה גדולה ודוד ממנה את הלויים שישרתו לפני הארון ומתקן את השיר שישירו לפניו. בשיעור נבאר את האירועים המתוארים ונלמד את השיר שמחבר דוד.

"וַיֹּאמֶר לָעָם לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת ה'" (דברי הימים ב ל"א, ד)

 

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צ עמוד ב

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מניין שאין נותנין תרומה לכהן עם הארץ?
שנאמר: "ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה'" (דברי הימים ב ל"א, ד).
כל המחזיק בתורת ה' - יש לו מנת,
ושאינו מחזיק בתורת ה' - אין לו מנת. 

 

לפי ספר דברי הימים, הפעם השניה בה מעלים את הארון לירושלים נעשית מתוך תכנון קפדני, המאפשר השתתפות של כל העם בשמחה וללא היסוסים.

סיפור העלאת הארון וכשלונה מלמד אותנו שספר דברי הימים איננו מתמקד בהאדרת דמותו של דוד, אלא באידיאליזציה של המלוכה, ובחשיבות הדיוק בפולחן המקדש.

לאחר נבואת נתן דוד מתפלל תפילה הודיה לה'. בתפילתו הוא מודה לה' על הבחירה בו להיות עבדו, על ההבטחה שתהיה לשלמה מלכות נצחית ועל הברכה שה' ברך את בית דוד.

Pages

x