בשיעור נסביר איך התחילה המלחמה של בני עמון עם דוד, מה קורה במלחמה, ואיך היא מסתיימת. נבין מדוע שולח דוד מנחמים למלך בני עמון וכיצד מתמודד יואב עם הקושי שהוא נתקל בו, ונתאר את הניצחון הגדול. 

בשיעור נעקוב אחר מלחמותיו של דוד בעמים שסביבו, נראה מה הוא עושה עם השלל שהוא מקבל, ונכיר את בעלי התפקידים בממלכתו.

נכיר את ממלכות הארמים בימי דוד, ונראה כי הסכנה העיקרית במלחמה היתה מצד הארמים, ולכן יואב עורך את צבא הגיבורים כנגדם. את היוזמה להתקפה נוטל יואב לידו טרם יתאחדו הארמים והעמונים ויתקפוהו משני צדדיו.

בעל ספר דברי הימים רואה בהכנות המרובות של דוד לבניית המקדש חלק מהתיקון שלו על חטאו עם בת שבע. ויש בכך מסר לאנשי דורו.

פרק כ' בדברי הימים מספר על מלחמת דוד בעמון, המלחמה בה מת אוריה לאחר חטא דוד ובת שבע, ובכל זאת הסיפור כולו אינו מוזכר בפרק זה ואף לא במקום אחר בדברי הימים. מדוע? איך מתייחס ספר דברי הימים לחטא?

כיצד הצליח דוד לנצח את בני עמון ואת ארם, למרות נתוני הפתיחה הקשים?

בספר שמואל דוד נראה בודד ונודד, ואילו בפרקנו הוא רצוי, אהוד ומקובל על המוני העם גם בימי שאול

פרקים י"ח-כ' עוסקים בהרחבת גבולות הממלכה על ידי דוד, עד לגבולות הברית. את כל שלל המלחמות הקדיש דוד לבניית המקדש.

"הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז" (דברי הימים א' ט"ז, כח)

כי כל העמים הרואים והשומעים זה יתנו הכבוד וההוד

וכן טעם כל הפסוקים,

והמזמור הזה אף על פי שנאמר על ענין הארון,

ענינו גם כן על העתיד, על הגלות הזה,

כשיראה השם נפלאותיו כשיוציאנו מהגלות ויקבצנו 

יראה נפלאותיו לנו עד אשר כל הגוים יתנו לו הכבוד והעוז,

כמו שאמר "והיה ה' למלך על כל הארץ" (זכריה י"ד, ט)

בימי דוד, היה שיר שנאמר בכל יום לפני הארון, בירושלים, ושיר שנאמר בכל יום בבמה בגבעון, בה הוקרב קרבן התמיד. שיר זה נוצר מצירוף מזמורים, זמנו עמום ויש אפשרות בידי הלווים לחדשו.