פשט והלכה
נמצאו 26 תוצאות חיפוש
בין כהן גדול לכהן הדיוט
הרב מאיר שפיגלמןמה פשר ההבדלים בין בגדי הכהן הגדול לבין בגדי הכהן ההדיוט? מה בדיוק תפקידו של הכהן ההדיוט? האם הוא רשאי לעבוד בהיכל? מפשט הכתובים עולה שכוהנים הדיוטות לא היו רשאים לעבוד בהיכל. מדוע, אם כן, הם עבדו בו?
דין פיגול בפשוטו של מקרא ובמדרש ההלכה
הרב אמנון בזקפרשנות חז"ל לדין פיגול שונה מפשוטו של מקרא; בשיעור זה נראה מהו מקור הסמכות של חז"ל לעשות כן, ונראה שמטרת הפרשנות הזו היא להדגיש את חשיבות הפן הרוחני של הקרבנות על פני הפן הפיזי שלהם.
פשטי המקראות
הרב מאיר שפיגלמןהפער בין פשטי המקראות בפרשתינו לבין ההלכות שקבעו חז"ל הוא גדול מאוד. המאמר מתחקה אחר פער זה, ומנתח את התפיסה המקראית של דיני הנזיקין אל מול תפיסתם של חז"ל.
מחצית השקל בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה
הרב יהודה ראקנעסוק בפרשת מחצית השקל, לפי שיטת הבחינות. נראה כי לפי בחינה אחת, יש חיוב לתת כופר נפש בזמן מפקד, ולפי בחינה שניה יש חיוב יסודי של תרומה לה', ללא קשר למפקד. בהלכה לדורות, מופיע רק החיוב לתת מחצית השקל תרומה לה'.
קרבן עולה ויורד
הרב אמנון בזקבתחילת פרק ה' נידונות עברות מסוימות, שבהן נוהג דין 'קרבן עולה ויורד': התורה מתחשבת במצבו הכלכלי של החוטא וקובעת את חיובו על פיו. ננסה להבין, על פי פשוטו של מקרא, באילו מצבים הקלה התורה על עני להביא קרבן קטן יותר?
מנחת חינוך ומנחת חביתין
הרב אלחנן סמטמפשט הכתובים, נראה שהפרשה העוסקת במנחת החינוך ובמנחת החביתין עוסקת בעצם רק במנחה אחת. בשל סתירות בפרשה זו, למדו חז"ל שהתורה מצווה על שתי מנחות שונות. המאמר סוקר את שיטות המפרשים השונות בהבנת פשוטו של המקרא.
איסורי הטומאה בתורה
הרב יהודה ראקבשיעור זה נעסוק בסתירה לכאורה בין התורה שבכתב לבין התורה שבעל פה בשאלה האם יש איסור להטמא: בפרשתנו (ובעוד מקומות בתורה) משמע במפורש שיש איסור כזה, אך בהלכה אין כל איסור להטמא או חובה לטמא להטהר, אלא שאדם רשאי לגשת אל הקודש רק בעודו טהור. הפתרון לסתירה הוא ההבנה שבעקבות הקמת המשכן מחנה ישראל עצמו היה קדוש בקדושת מקדש ברמה מסויימת, אך לאחר הכניסה לארץ קדושה זו קיימת רק בתחומי המקדש
ארבע מצוות הספירה שבתורה
היובל, העומר, הזב והזבה
הרב אלחנן סמטהאם דיניהם של כל מצוות הספירה שווים? האם זבה צריכה לספור את ימיה כמו ספירת העומר? אם לא - מדוע לא? מהי המשמעות של ספירת העומר? מדוע אין בתורה תאריך לחג השבועות?
איסור מחיקת השם
הרב יהודה ראקבפרשה זו מצווים עמ"י להכרית את העבודה הזרה בארץ ישראל, וכנגד מצווים שלא לעשות כך להשם. בפשט ניתן ללמוד על איסור פיזי לפגוע בעבודת המקדש. בדרש ניתן ללמוד ציווי לעמ"י להאדיר את שמו של הקב"ה בעולם על ידי עבודת המקדש וקידוש השם בעולם.
פשט ודרש בפרשת "והיה אם בִּן הכות הרשע"
הרב אמנון בזקפרשיית המלקות מהווה מוקד לדיון אודות ההפרש בין הפשט לבין הדרש. לפי הפשט, אדם שחטא - לוקה, ומספר המלקות נתון לשיקול דעתו של בית הדין, ובלבד שלא יעלה על ארבעים מלקות. ההלכה, לעומת זאת, הגבילה את המלקות לחטאים שבין האדם למקום, ביטלה את שיקול הדעת של בית הדין בקביעת מספר המלקות וקבעה שמספר המלקות הוא תמיד שלושים ותשע. כל השינויים ששינה המדרש מפשוטו של מקרא מצביעים על המגמה לשמור על כבודו של הלוקה, ולהימנע מפגיעה בכבודו אפילו בטעות.
"וקצותה את כפה" ו"עין תחת עין"
הרב יהודה ראקעונש "עין תחת עין" הינו מקרה בולט ביותר לפער שבין תורה שבכתב לבין תורה שבע"פ. ניתן לראות בפער ביטוי למידת הרחמים אל מול מול הדין. הפער מבטא רצון לעשיית צדק עבור הנחבל ובו בזמן לחנך את החובל.
"וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה" - מהו "הדבר" וכיצד נתבררה אמיתותו?
פרשית מוציא שם רע
הרב אלחנן סמטנעסוק בפרשת "מוציא שם רע" - אדם הטוען שכלתו זינתה בתקופת אירוסיה ואין לה בתולים. נעסוק בעיקר בפסוקים האחרונים של הפרשה, הדנים במקרה בו הבעל צודק, ואכן הנערה זינתה. נביא את דברי חז"ל, ומספר פירושים, ונראה כיצד ברמב"ן מיישב את דברי חז"ל עם פשוטו של מקרא.
ממחרת השבת - מבט חדש
פרופ' דוד הנשקהמאמר זה מציע הבנה חדשה בהגדרת זמנו של חג השבועות, המתבססת על הבחנה בין הפרשיות הנוגעות לו בספרי שמות ודברים לבין הגדרת יום הביכורים בספר ויקרא. מעיון זה עולה האפשרות כי מתוארים במקרא שני חגים שונים המתייחסים לסוף זמן הקציר, וחז"ל, בזהותם ציווי לאחד ביניהם, יצרו מהם חג אחד בעזרת פשרות קלות לשני הצדדים.
לחץ כאן לתגובות שהתפרסמו במגדים על מאמר זה
טומאת המשכן - פשט ודרש
הרב ד"ר יוסף מרקוספיגול - יחס בין דרש לפשט
הרב אמנון בזקעונש גופני או חיוב ממוני?
הרב יהודה ראקמנחת הביכורים וקרבן העומר
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשעז |
חז"ל פירשו את מנחת הביכורים עם מנחת העומר. מהם הקשיים של פירוש זה? כיצד התורה שבעל פה איחדה בין שני הקרבנות השונים לדין של קרבן אחד, על אף אופיים השונה של הקרבנות?
ממקרא לחז"ל - בין לא ייראה חמץ לביטולו בלב
הרב ד"ר אברהם שמאעתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 3 דקות
נעין באיסור חמץ במקרא ובפיתוחו על ידי חז"ל. נראה שבעוד שלפי הכתוב בתורה יש חובה לאומית להשמיד את החמץ השמדה פיזית, חז"ל חידשו לנו את האפשרות לבטל את החמץ - הוצאה של החמץ מן התודעה. בתחילה כאופציה, בהמשך כחובה ולבסוף כעיקר המצווה. נראה שיש מעבר מהציווי הפיזי אל קטגוריות משפטיות מופשטות. מעבר שקיים בתחומים הלכתיים רבים נוספים.
בין המקרא להלכה בפרשיות העבד
הרב אמנון בזק | 30 דקותמעיון בפרשת רציעת עבד עברי בספר שמות, נראה כי ישנם פערים בין הפשט להלכה. נבחן את נושא הזמן אליו מתחייב העבד דרך היחס בין הפרשיות השונות של עבד עברי, ואת החידוש של חז"ל בדבר רציעת אזנו אל המזוזה.
קרבן פסח - בין בית לחבורה
הרב פרופ' יצחק ברנדתאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 2 דקות
מן הפסוקים עולה בבירור כי היחידה המחויבת בקרבן הפסח היא אינה האדם היחיד אלא ה'בית'. אמנם, חז"ל תרגמו את המסגרת הגיאוגרפית של הבית למסגרת אנושית של 'חבורה', וכך התאימו את קדושתו של הבית בפסח מצרים, לתוכן הקהילתי הרצוי בפסח הדורות.
פשוטו של מקרא ומדרש חז"ל בדין מלקות
הרב אביהוד שוורץתאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 4 דקות
פשטה של פרשיית המלקות נראה שמדבר במשפט בין אדם לחברו, אך חז"ל ממירים אותו לדיני איסורים. נבחן את האפשרויות השונות לגשר על הפער הזה, ולהבין גם בשאר התורה את היחס בין הפשט למדרשי ההלכה.
דין פיגול
פרופ' יונתן גרוסמןפשט התורה מתאר מצב מורכב - לאחר סיום ההקרבה, יכול האדם לפסול אותו על ידי אכילה של הבשר ביום השלישי. חז"ל בחרו לפתור זאת על ידי המרה של האכילה במחשבת אכילה. ננסה בכל זאת להבין את משמעות הקשר בין אכילת האדם לריצוי הקרבן, ומדוע דין זה מופיע דוקא על זבח השלמים.
מה 'מסוכן' בפרשנות הפשט?
פרופ' מאיר לוקשיןתאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 9 דקות
מה 'מסוכן' בפרשנות הפשט? במשך הדורות היו פרשני מקרא רבים שנרתעו מפרשנות הפשט או לכל הפחות הגבילו את השימוש בפרשנות הפשט. שיעור זה ישתדל להבין מה ראו על ככה.
מצוות ייבום – מהמקרא לחז"ל
הרב ד"ר אברהם שמאעתאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 5 דקות
חז"ל צימצמו מאוד את מצוות הייבום הנזכרת בדברים. ניתוח מגמותיהן של דרשות חז"ל מלמד שחז"ל הסבו את מוקד הייבום מן הבכור הנולד אל האח המייבם ואל האלמנה, כל זאת מתוך קריאה רחבה של כמה פרשות מקראיות נוספות, כגון פרשת יהודה ותמר ופרשת בנות צלפחד, וזיהו דרכן מגמות עומק של התורה בחוק הייבום כבר לפי פשוטו. את המגמות האלה המשיכו והעצימו בדרשותיהם ביתר שאת.
האם ההלכה מתעלמת מפשוטו של מקרא?
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשס"א | | שעה ו- 9 דקות
קיימות שתי גישות באשר לקשר בין פשוטו של מקרא להלכה. הגר"א סבור שאין קשר ביניהם, ואדרבה ההלכה היא הלכה, והמקרא הוא מקרא. הרמב"ן סבור שישנה זיקה בין השניים, והוא טורח להסביר את מדרשי ההלכה לאור פשטי המקראות. השיעור יעסוק בגישתו של הרמב"ן, ולראות מה הרמב"ן עושה במקומות הקשים שבהם נראה שישנה סתירה חזיתית בין ההלכה לפשוטו של מקרא.
ההלכה בתרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
בתרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל מתוארות כמה מצוות באופן שונה מן ההלכה המוכרת לנו. ננסה להבין את פשרה של תופעה זו.