באר שבע

נמצאו 8 תוצאות חיפוש

  1. גבולות הארץ

    הרב מנחם ליבטאג

    מדוע גבולות הארץ מובאים בצורה מעורפלת? האם הארץ היא מהנילוס לפרת, או מדן ועד באר שבע? המאמר עוסק בשאלה זו, ומחלק בין הפן הלאומי לבין הפן האישי.

  2. סולם המקדש, באר שבע ובית אל

    הרב יהודה שביב

    המדרש מביא שתי דעות בנוגע למקומו של סולם יעקב: באר שבע ובית אל. מה הקשר בין שני המקומות הללו לבין חלום יעקב?

  3. קריאת שמות במקרא

    הרב ד"ר יואל בן נון

    תאריך פרסום: תשעב | |

    מה המובן של 'קריאת שם' במקרא? איך אפשר להבין קריאות שם חוזרות, באותו המקום (כמו "בית-אל"; "באר שבע")? מדוע קריאת השמות תופשת מקום מרכזי כל כך בספר בראשית? השיעור, לזכרו של אבי מורי ז"ל, ביום פטירתו (ד' במנחם-אב), לפי המאמר הפותח בספרו 'ארץ המוריה – פרקי מקרא ולשון'.

  4. המהפכה הדתית של חזקיהו: הסרת הבמות לאור הממצאים הארכיאולוגיים

    הרב ד"ר יואל בן נון

    תאריך פרסום: תשעג |

    סיכום של שיעור של הרב יואל בן נון, העוסק בהסרת הבמות על ידי חזקיהו כחלק מהמהפכה הדתית. (מלכים ב י"ח, ד; דברי הימים ב ל"א, א)

    פעולה כזו, של הסרת הבמות, לא נעשתה לפני כן, אפילו ע"י מלכים שעשו הישר בעיני ה'.

    בשיעור נצביע על ממצאים ארכאולוגים מתל שבע ומתל ערד מתקופת חזקיהו ויאשיהו המוכיחים, בין השאר, שהבמות שם לא נהרסו אלא נגנזו.

    למעבר לשמיעת השיעור

  5. המהפכה הדתית של חזקיהו: הסרת הבמות לאור הממצאים הארכיאולוגיים

    הרב ד"ר יואל בן נון

    תאריך פרסום: תשעג | |

    השיעור עוסק בהסרת הבמות על ידי חזקיהו כחלק מהמהפכה הדתית, כמתואר במלכים, וכן בדברי הימים.

    פעולה כזו, של הסרת הבמות, לא נעשתה לפני כן, אפילו ע"י מלכים שעשו הישר בעיני ה'.

    בשיעור נצביע על ממצאים ארכאולוגים מתל שבע ומתל ערד מתקופת חזקיהו ויאשיהו המוכיחים, בין השאר, שהבמות שם לא נהרסו אלא נגנזו.

    לקריאת סיכום השיעור

  6. מקדשי גבול

    דוד נתיב

  7. בית אל, הגלגל ובאר שבע

    ד"ר יהושע רוזנברג - אתר דעת

    ישראל מאמינים שהמקומות המקודשים ששימשו להקרבת קרבנות לא יחרבו. עמוס פונה לישראל בקריאה לדרוש את ה' ולא את המקומות המקודשים. מקומות אלו עלולים להיעלם אם ישראל לא יהיו ראויים. 

    המאמר נערך ע"י צוות אתר "דעת", מתוך שיחות ששודרו ב"קול ישראל" במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"

  8. המוטיב 'אשתי - אחותי ומלך'

    שלושה סיפורים וארבעה וקריאה אחרת

    פרופ' משה צפור

    תאריך פרסום: תשפ"א |

    מובאת כאן דרך אחרת להצגת הטקסט המקראי באמצעות טבלאות של הקבלת סיפורים דומים, והיא חושפת לעיני המתבונן תובנות חדשות. המטרה היא שהקורא בכוחות עצמו, ללא תיווך של פרשנים וחוקרים, יבחן את הטקסט עוד בטרם יפנה לראות מה חושבים אחרים. המאמר הוא מעין מבוא והדגמה לספר ההולך ונכתב. נמחיש זאת בשלושה סיפורים: אברהם ושרה ופרעה ואבימלך; יצחק, רבקה ואבימלך; וכן הסיפורים העוסקים בחפירת בארות וריב ובמקור השם באר שבע.