מחילה גמורה

כאשר הנבואה באה לבשר לישראל את הגאולה היא אומרת: "מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך" (כב). הפשעים והחטאות מתוארים כאילו הם רשומים בספר הזכרונות לפני ה', ובשעת הסליחה הם נמחקים מן הספר. אבל יש שמוחקים דבר הכתוב בספר ובמקום המחיקה נשאר רושם כל שהוא, המעיד, שהיה כאן כתב שנמחק, ולכן הנבואה אומרת: "מחיתי כעב פשעיך". יש שאדם מסתכל בשמים הבהירים, ואינו חש כלל, שרק לפני שעה קלה היו השמים מכוסים עננים, וכך, מבטיחה הנבואה, ימחה ה' את עוונות ישראל, מבלי שיישאר שום רושם שהיה לישראל עוון כל שהוא. ועוד: העוונות הם ככתמים שחורים לישראל, כמו שהעננים נראים ככתמים שחורים בשמים, וה' יסיר את הכתמים מעל ישראל ויטהרם, כמו שהשמים נראים טהורים לאחר שנסתלקו מהם העננים.

העוונות הם כמסך המבדיל בין ישראל ובין הקב"ה, כמו שהנבואה אומרת במקום אחר בספר ישעיהו: "כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוהיכם" (נ"ט, ב). וסמל ההבדלה הזאת הוא הענן המסתיר מעיני הבריות את השמים אשר בהם נמצא ההיכל של מעלה, ומשם, כביכול, ה' משקיף על הארץ. וכאשר ישראל חוטאים, ה' מסתיר את פניו מהם, וכאילו יש ענן החוצץ בינו לבין ישראל ומונע את תפילותיהם של ישראל להגיע אליו. כמו שהמקונן אומר "סכות בענן לך מעבור תפילה" (איכה ג', מד). ועתה לאחר שנמחלו העוונות, נמחה הענן, וישראל שוב יכולים להתקרב אל ה', ואין מחיצה ביניהם. ועל כן הנבואה ממשיכה ואומרת: "שובה אלי כי גאלתיך" (כב).

לשון "גאולה" נאמרה מעיקרה בפדיון מי שנמכר לעבדות. בעוונותיהם נמכרו בני ישראל לגויים, כמו שהנבואה אומרת במקום אחר: "הן בעוונותיכם נמכרתם" (נ', א). ועתה, כאשר נמחקו העוונות, נמחק אתם גם שטר המכירה שנמכרו בו לעבדים. ועל כן נגאלו מעבדותם, והם שבים אל ריבונם האמתי, אל ה'. 

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא מתוך מחברותיו של עמוס חכם (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)