בפרק א' אנו למדים שמיכה מנבא גם ליהודה וגם לשומרון עד לימי חורבן שומרון. הנבואה הראשונה, מופנית לממלכות ישראל ויהודה, והיא עוסקת במשפט לישראל על החטאים הלאומיים, שבעיקרם עבודה זרה. לאחר מכן, הנביא מקונן על ערי יהודה שבשפלה שהולכות להיחרב, ובכך רומז למסע סנחריב. לבסוף, הנביא דורש מירושלים לנהוג באבלות על אובדן הערים שיחרבו.