חלקו הראשון של פרק ט"ו מתאר את גזירת החורבן הקשה, שנגזרה על העם בגלל חטאי מנשה, ואפילו תפילה כבר איננה יכולה להתקבל ולשנות את הגזירה. בחלקו השני של הפרק מקונן ירמיהו על גורלו האישי, כנביא הנרדף על ידי העם בגלל תוכן נבואותיו. ה' מחזק את ירמיהו באמירה שלא יצליחו לפגוע בו, ומחזק אותו להמשיך בנסיונותיו להציל את מה שעדיין אפשר להציל.