בפרק ק"ו המשורר מתוודה בשם כל עם ישראל לדורותיו על חטאי ישראל מיום היותם לעם. המזמור מבליט את חסדי ה', אשר ממשיך להיטיב גם כאשר העם חוטא. על בסיס חסד ה' המשורר מבקש ישועה, לא מתוך שהעם זכאי לכך אלא כדי שהעם יוכל להודות ולשבח לה'.