בנקודת המפנה של ספר איוב כאשר הרעים כבר חדלים מלענות לו, עונה איוב לצפר הנעמתי על ידי מזמור החכמה. במבנה מכוון של שתי פסקאות מתאר איוב, כמו צפר, את חוסר היכולת של האדם להשיג את החכמה העליונה. אך אז בפסוק אחד הוא משנה הכל- אמנם רק א-להים אוחז בחכמה, אך הוא גלה לאדם את עיקרה ואת הדרך אליה: יראת ה' וסור מרע. בתשובה זו מכוון איוב לתפישה הישראלית המוצגת במקרא לפיה מעשה החכמה הוא המוסר והמצוות.

איוב - חכמה
מענה איוב לצופר
ראשית חכמה יראת ה'
ימי עיון בתנך - תשע"ח