במזמור מ"ז מסביר המשורר שצריך להמליך את הקב"ה באופן מוחשי, כמו שממליכים מלך בשר ודם, על ידי טקס מלכותי בהשתתפות כל העם, בהר ציון. מזמור מ"ח הוא המשך ישיר למזמור מ"ז ובו מתוארים הלל ושבח לקב"ה בהר ציון, עיר דוד, היא ירושלים.