אברהם גדל באור כשדים, בתוך התרבות הבבלית, אשר הצמיחה מתוכה את בניית מגדל בבל. את התרבות הזו עוזב אברהם, ומעשיו מהווים מענה כנגד תרבות זו.

 

אנו פוגשים את אברהם לראשונה בסופו של פרק י"א כשהוא בדרכו לכנען עם משפחתו. מיהו אברהם ומה היו מעשיו לפני כן? אין לנו מושג. אך מהי התרבות אותה עוזב אברהם וממנה הוא מתרחק? את זה אנחנו בהחלט יודעים.

החברה שבתוכה גדל אברהם היא זו שהקימה את מגדל בבל. כיוון שלא ברור לנו חטאם של בוני המגדל, הציגו חכמים דרכים שונות להבנת החטא. החל במרידה בה' ('נעלה ונעשה מלחמה' – סנהדרין ק"ט), דרך ניסיון לפתור בעיות מוסריות באמצעים טכנולוגיים ('אמרו אחת ל... הרקיע הזה מתמוטט, בואו ונעשה לו סמוכות' - ילקוט שמעוני נח) וכלה בגסות לב כלפי זולתם ('ואם נפל אדם ומת לא היו שמים לבם עליו, ואם נפלה לבנה היו יושבין ובוכין ואומרין מתי תעלה אחרת תחתיה' – פרקי דרבי אליעזר כ"ד). 

חברה המתאחדת סביב הרצון למרוד בא-להיה, או שאינה מתמודדת עם בעיותיה המוסריות ומנסה לעקוף אותן באמצעות טכנולוגיה או שאינה רחומה כלפי חבריה, כולן חברות שאין להן קיום ופיזורן - עדיף.  אברהם העוזב את אור כשדים ואת תרבות בבל, ילך בדרך ארוכה שתביא לעולם את דרך ה', את הקבלה של הצו הא-להי גם כשאינו מובן ("וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה" - כ"ב, ב), את ההתמודדות עם שאלת שכר ועונש ("הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט" - י"ח, כה) וכמובן את הרגישות האנושית והיחס לזולת ("וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם" - י"ח, ב). זוהי דרכו של אברהם לענות לבוני המגדל ולתפיסתם, וזוהי תמצית בחירתו של אברהם: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (י"ח, יט).