לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

המצב הכלכלי המפותח ביהודה הביא להתפשטות דרכי המסחר ביהודה ועימן ההונאה והרמאות. ההשפעה הנוכרית על ממלכת יהודה ניכרה בתחומי הפולחן, ובתחום הכלכלי חברתי. בפרק כלולות שתי תוכחות לעם, הבנויות כעין תביעה משפטית של ה' מול עמו. בתחילת הפרק (א-ז) ה' קורא את עמו למשפט על כפיות הטובה שלהם כנגד צדקות ה'. בסיומו מופיעה תוכחה לסוחרי העיר המושפעים מהסדרים החברתיים המעוותים שהנהיגו עמרי ואחאב (ט-טז). כנגד שני אלה ניצבת בליבו של הפרק התביעה של אלוקי ישראל מן האדם (ח), המתמצתת את מוסר הנביאים, כדברי חז"ל – 'בא מיכה והעמידן על שלוש': 'עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אלהֶיך'.

א. הטענות כנגד העם נחלקות לשני משפטים הפותחים במילה 'עמי': הראשון חוזר ליציאת מצרים (ג), והשני אל רגע הכניסה לארץ ישראל (ה).

1. החסד הראשון שנזכר הוא הוצאת עם ישראל ממצרים. מדוע לדעתכם נזכרו כאן שלושת השליחים?

2. החסד השני הוא הצלת העם ממזימת בלק מלך מואב. ההקבלה בין מזימת בלק למזימת פרעה רמוזה כבר בתורה: השוו בין חשש פרעה ומזימתו (שמות א',ח-י) לחשש בלק ומזימתו (במדבר כ"ב,ב-ו) - מהן הדרכים בעזרתן מבקש כל מלך להתמודד עם ריבויו של העם, וכיצד מציל ה' את העם בכל פעם?

ב. 'בּמָּה אֲקַדֵּם ה', אִכַּף לֵאלהֵי מָרוֹם'? (ו)

כנגד תפיסת העולם האלילית מעמיד הנביא את הדרישה של אלוקי ישראל מן האדם.

1. עיינו בחלקה הראשון של הפסקה (ו-ז), מהם המאפיינים של מעשי ריצוי האל לפי התפיסה המוצגת כאן ומה תכליתם?

2. כיצד מאופיינת דרישת ה' בפסוק ח? נסו לזהות את מערכת הניגודים בין שתי התפיסות בשאלת תכלית הדרישה.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"